ספר נשים: הלכות אישות, פרק ו
ז) וכן אם אמר לה האיש לאשה המתקדשת 'אם תעלי לרקיע', או 'אם תרדי לתהום הרי את מקודשת לי בדינר זה, ואם לא תעלי לרקיע ולא תרדי לתהום לא תהיי מקודשת', ואחר כך נתן הדינר בידה, הרי התנאי בטל, והרי היא מקודשת מיד, שהדבר ידוע שאי אפשר לה לקיים תנאי זה, ואין זה אלא כמפליגה בדברים דרך שחוק והיתול:
ח) הרי שהתנה בדבר שאפשר לעשותו, אלא שהתורה אסרה אותו, כגון שאמר לאשה 'אם תאכלי חֵלֶב ודם הרי את מקודשת לי בדינר זה, ואם לא תאכלי לא תהיי מקודשת', או 'אם תאכלי בשר חזיר הרי זה גיטיך, ואם לא תאכלי לא יהא גט', ואחר שהתנה נתן הדינר או הגט בידה, הרי התנאי קיים, ואם עברה ואכלה תהיה מקודשת או מגורשת, ואם לא אכלה אינה מקודשת ואינה מגורשת, ואין אומרים בזה הרי התנה על מה שכתוב בתורה, שהרי בידה שלא תאכל ושלא תתקדש ולא תתגרש:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
