ט) והממאנת, אין לה בליות כלל, והיינו שאין מוציאין מן הבעל דבר ממה שאבד או נגנב, בין מנכסי מלוג בין מנכסי צאן ברזל, אלא נוטלת הנמצא לה (-מה שנשאר עדיין קיים), ויוצאה:
י) מי שזינתה תחת בעלה, אין לה כתובה, לא עיקר ולא תוספת, ואין מוציאין מהבעל דבר ממה שאבד או נגנב אפילו מנכסי צאן ברזל שלה, ואין צריך לומר שאינו חייב באחריות נכסי מלוג שלה. ולא המזנה בלבד, שנאסרה על בעלה מן התורה, אלא אף העוברת על דת משה או על דת יהודית או היוצאה משום שם רע (כפי שיבואר עניינן להלן) אין לה כתובה, לא עיקר ולא תוספת, ולא תנאי מתנאי כתובה. וכל אחת מהן נוטלת הנמצא מנדונייתה, ויוצאה, ואין הבעל חייב לשלם לה כלום, לא מה שפיחת ולא מה שאבד:
