עניני גמילות חסדים / פרק יד
טענה נוספת שטוען היצר הרע לאדם להמנע ממידת החסד, היא בכך שעליו להוריש ממון רב לבניו. אמנם גם טענה זו אינה נכונה, וכי משום שדואג האדם לבניו – יתאכזר על עצמו? והרי ידוע שעונש הגהינם הוא עונש קשה וחמור ביותר, ואם יכול האדם לפדות את עצמו מעונש זה על ידי צדקה וחסד שיעשה בימי חייו, מי פתי יגרום לעצמו יסורים קשים ומרים כדי לחסוך ממון ולהורישו לבניו. ועל ידי שיחשוב בכל עת כיצד להיטיב עם העניים, יפטר מדין גהינם, שנאמר 'אשרי משכיל אל דל, ביום רעה ימלטהו ה", ואמרו חז"ל ש'רעה' האמורה כאן היינו דין גהינם. ועל הפסוק 'ומבשרך לא תתעלם' דרשו חז"ל שהכוונה שלא יתעלם האדם מלהיטיב ולרחם על עצמו, בכך שיעשה צדקה וחסד, ויגן על עצמו מעונשי שמים.
