בביאור חלקי החסידות
וכבר אמרו חז"ל על הפסוק "ואני באתי בדבריך", שלא חזר גבריאל ונכנס לפנים מן הפרגוד אלא כשלימד סנגוריא על ישראל, וגדעון, נאמר לו "לך בכחך זה", לפי שלימד סנגוריא על ישראל, כי אין הקדוש ברוך הוא אוהב אלא למי שאוהב את ישראל, וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל, גם הקדוש ברוך הוא מגדיל עליו, ואלה הם הרועים האמיתיים של ישראל שהקב"ה חפץ בהם הרבה, שמוסרים עצמם על צאנו, ודורשים ומשתדלים על שלומם וטובתם בכל הדרכים, ועומדים תמיד בפרץ להתפלל עליהם ולבטל הגזירות הקשות ולפתוח עליהם שערי הברכה. הא למה זה דומה, לאב שאינו אוהב שום אדם יותר ממי שהוא רואה שאוהב את בניו אהבה נאמנת, והוא דבר שהטבע יעיד עליו, והוא ענין כהן גדול, שביארו חז"ל שהיה לו לבקש רחמים על דורו ולא בקש. וכן אמרו מעשה באדם שנטרף על ידי אריה במרחק שלש פרסאות מרבי יהושע בן לוי, ומחמת כן לא התגלה אליו אליהו הנביא, הרי לך החובה המוטלת על החסידים לבקש ולהשתדל על בני דורם. והנה כבר בארנו חלקי החסידות הראשיים ופרטיהם מסורים לכל שכל ולכל לב טהור להתנהג בהם בדרך הישר לפי השרשים האלה כל דבר בעתו.
