יום ראשון
כ"ב תמוז התשפ"ד
יום ראשון
כ"ב תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 129, ספר ישעיהו, פרק כד, כא-כג

כא וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִפְקֹ֧ד ה֛' עַל־צְבָ֥א הַמָּר֖וֹם בַּמָּר֑וֹם וְעַל־מַלְכֵ֥י הָֽאֲדָמָ֖ה עַל־הָֽאֲדָמָֽה׃ כב וְאֻסְּפ֨וּ אֲסֵפָ֤ה אַסִּיר֙ עַל־בּ֔וֹר וְסֻגְּר֖וּ עַל־מַסְגֵּ֑ר וּמֵרֹ֥ב יָמִ֖ים יִפָּקֵֽדוּ׃ כג וְחָֽפְרָה֙ הַלְּבָנָ֔ה וּבוֹשָׁ֖ה הַֽחַמָּ֑ה כִּֽי־מָלַ֞ךְ ה֣' צְבָא֗וֹת בְּהַ֤ר צִיּוֹן֙ וּבִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְנֶ֥גֶד זְקֵנָ֖יו כָּבֽוֹד׃

 

֍           ֍            ֍

 

(כא) אחרי שהודיע הנביא בנבואתו את הרעות העתידות לבוא על ישראל, התנבא על מה שיהיה באחרית ימי הזעם, בעת הגאולה הנצחית. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, כשיבוא זמן הגאולה השלימה, יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם – על המלאכים הממונים על הצלחת הגויים, הנמצאים בשמים, וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה, שיבואו לעזור לגוג ומגוג במלחמתו על ישראל, עַל הָאֲדָמָה.

(כב) וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה – ואז ברצון ה' יתאספו כל הגויים על ירושלים למלחמה, אַסִּיר עַל בּוֹר – כדרך שאוספים את האסירים עד סמוך לבור הכלא, לשפוט אותם לחובה או לזכות, ואחרי שייצאו הגויים חייבים בדינם, וְסֻגְּרוּ עַל מַסְגֵּר – ייסגרו שם באופן שלא יוכלו לצאת, כאסירים בבור הכלא, וּמֵרֹב יָמִים יִפָּקֵדוּ – וייענשו אז על החטאים שעשו בכל הימים המרובים, על כך שחטאו לה', ועל מה שעשו לישראל כשהיו בגלות בין הגויים.

(כג) ובאותו זמן יפסיקו הגויים לעבוד לחמה וללבנה, כי הם היו מייחסים כח אלהי לשמש, מאחר והיא משפיעה שפע אור על הירח ושאר הכוכבים, והיו מכבדים את הירח בחושבם שהוא מקבל את השפע מהשמש ומעבירו אל העולם התחתון, אבל בזמן הגאולה השלימה לא יטעו בכך עוד, וְחָפְרָה – תתבייש הַלְּבָנָה, וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, והטעם שתתבייש החמה הוא כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם, ויכירו הכל שאין לחמה כל כח אלהי, והטעם שתתבייש הלבנה, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד – כיון שיכירו הכל שאין הלבנה ראויה לכבוד ואינה מעבירה כל שפע שמיימי, אלא השפע האלהי יושפע על הזקנים והנביאים, ומהם אל הארץ ואשר עליה, ואותם ראוי לכבד.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)