יום רביעי
ו' סיון התשפ"ד

היום תשעה וארבעים יום שהם שבעה שבועות בעומר

יום רביעי
ו' סיון התשפ"ד

היום תשעה וארבעים יום שהם שבעה שבועות בעומר

חיפוש בארכיון

שיעור 140, ספר מלכים ב, פרק ב, יג-יח

יג וַיָּ֨רֶם֙ אֶת־אַדֶּ֣רֶת אֵֽלִיָּ֔הוּ אֲשֶׁ֥ר נָֽפְלָ֖ה מֵֽעָלָ֑יו וַיָּ֥שָׁב וַֽיַּעֲמֹ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיַּרְדֵּֽן׃ יד וַיִּקַּח֩ אֶת־אַדֶּ֨רֶת אֵֽלִיָּ֜הוּ אֲשֶׁר־נָֽפְלָ֤ה מֵֽעָלָיו֙ וַיַּכֶּ֣ה אֶת־הַמַּ֔יִם וַיֹּאמַ֕ר אַיֵּ֕ה ה֖' אֱלֹהֵ֣י אֵֽלִיָּ֑הוּ אַף־ה֣וּא ׀ וַיַּכֶּ֣ה אֶת־הַמַּ֗יִם וַיֵּֽחָצוּ֙ הֵ֣נָּה וָהֵ֔נָּה וַֽיַּעֲבֹ֖ר אֱלִישָֽׁע׃ טו וַיִּרְאֻ֨הוּ בְנֵֽי־הַנְּבִיאִ֤ים אֲשֶׁר־בִּֽירִיחוֹ֙ מִנֶּ֔גֶד וַיֹּ֣אמְר֔וּ נָ֛חָה ר֥וּחַ אֵֽלִיָּ֖הוּ עַל־אֱלִישָׁ֑ע וַיָּבֹ֨אוּ֙ לִקְרָאת֔וֹ וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־ל֖וֹ אָֽרְצָה׃ טז וַיֹּֽאמְר֣וּ אֵלָ֡יו הִנֵּה־נָ֣א יֵֽשׁ־אֶת־עֲבָדֶיךָ֩ חֲמִשִּׁ֨ים אֲנָשִׁ֜ים בְּנֵי־חַ֗יִל יֵ֣לְכוּ נָא֮ וִֽיבַקְשׁ֣וּ אֶת־אֲדֹנֶיךָ֒ פֶּן־נְשָׂאוֹ֙ ר֣וּחַ ה֔' וַיַּשְׁלִכֵ֨הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים א֖וֹ בְּאַחַ֣ת הַגֵּיאָי֑וֹת וַיֹּ֖אמֶר לֹ֥א תִשְׁלָֽחוּ׃ יז וַיִּפְצְרוּ־ב֥וֹ עַד־בֹּ֖שׁ וַיֹּ֣אמֶר שְׁלָ֑חוּ וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ חֲמִשִּׁ֣ים אִ֔ישׁ וַיְבַקְשׁ֥וּ שְׁלֹשָֽׁה־יָמִ֖ים וְלֹ֥א מְצָאֻֽהוּ׃ יח וַיָּשֻׁ֣בוּ אֵלָ֔יו וְה֖וּא יֹשֵׁ֣ב בִּֽירִיח֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם הֲלֹֽא־אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם אַל־תֵּלֵֽכוּ׃

 

֍            ֍            ֍

 

(יג) וַיָּרֶם אלישע אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו, וַיָּשָׁב וַיַּעֲמֹד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן.

(יד) וַיִּקַּח אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו, וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם, וַיֹּאמַר, אַיֵּה ה' אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ אַף הוּא, כלומר, הרי לפי הבטחת אליהו אקבל דרגה פי שנים מדרגתו של אליהו בעודו חי, ואם כן ראוי שגם בפני יבקעו מי הירדן, וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם, וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה, וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע.

(טו) וַיִּרְאֻהוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בִּירִיחוֹ מִנֶּגֶד, וכיון שראו שבקע את מי הירדן, הבינו שקיבל את דרגתו הגבוהה של אליהו, וַיֹּאמְרוּ, נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל אֱלִישָׁע. וַיָּבֹאוּ לִקְרָאתוֹ, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אָרְצָה, כדרך התלמידים לרבם המובהק.

(טז) אמנם אותם הנביאים חשבו שכשם שנפלה אדרת אליהו כאן, כך נפל גופו במקום אחר, כיון שלא חשבו שיתכן שיעלה עם גופו לשמים, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, הִנֵּה נָא יֵשׁ אֶת עֲבָדֶיךָ חֲמִשִּׁים אֲנָשִׁים בְּנֵי חַיִל, יֵלְכוּ נָא וִיבַקְשׁוּ אֶת אֲדֹנֶיךָ, פֶּן נְשָׂאוֹ רוּחַ ה' וַיַּשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הֶהָרִים אוֹ בְּאַחַת הַגֵּאָיוֹת, ונמצא את גופו ונקברנו. וַיֹּאמֶר להם אלישע, לֹא תִשְׁלָחוּ, כי לא תמצאו מאומה, מאחר ואלישע ידע את האמת, שאליהו עלה עם גופו השמימה.

(יז) וַיִּפְצְרוּ בוֹ הנביאים עַד בֹּשׁ – עד שהתבייש לחלוק עליהם ולהתווכח עמם זמן רב, וַיֹּאמֶר להם אלישע, שְׁלָחוּ, אף שלא תמצאוהו. וַיִּשְׁלְחוּ חֲמִשִּׁים אִישׁ, וַיְבַקְשׁוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְלֹא מְצָאֻהוּ.

(יח) וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו – אל אלישע, וְהוּא יֹשֵׁב בִּירִיחוֹ, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם אַל תֵּלֵכוּ.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)