שיעור 16, ספר שופטים, פרק ה, כג-כז

כג א֣וֹרוּ מֵר֗וֹז אָמַר֙ מַלְאַ֣ךְ ה֔' אֹ֥רוּ אָר֖וֹר יֹֽשְׁבֶ֑יהָ כִּ֤י לֹֽא־בָ֨אוּ֙ לְעֶזְרַ֣ת ה֔' לְעֶזְרַ֥ת ה֖' בַּגִּבּוֹרִֽים׃ כד תְּבֹרַךְ֙ מִנָּשִׁ֔ים יָעֵ֕ל אֵ֖שֶׁת חֶ֣בֶר הַקֵּינִ֑י מִנָּשִׁ֥ים בָּאֹ֖הֶל תְּבֹרָֽךְ׃ כה מַ֥יִם שָׁאַ֖ל חָלָ֣ב נָתָ֑נָה בְּסֵ֥פֶל אַדִּירִ֖ים הִקְרִ֥יבָה חֶמְאָֽה׃ כו יָדָהּ֙ לַיָּתֵ֣ד תִּשְׁלַ֔חְנָה וִֽימִינָ֖הּ לְהַלְמ֣וּת עֲמֵלִ֑ים וְהָֽלְמָ֤ה סִֽיסְרָא֙ מָֽחֲקָ֣ה רֹאשׁ֔וֹ וּמָֽחֲצָ֥ה וְחָֽלְפָ֖ה רַקָּתֽוֹ׃ כז בֵּ֣ין רַגְלֶ֔יהָ כָּרַ֥ע נָפַ֖ל שָׁכָ֑ב בֵּ֤ין רַגְלֶ֨יהָ֙ כָּרַ֣ע נָפָ֔ל בַּֽאֲשֶׁ֣ר כָּרַ֔ע שָׁ֖ם נָפַ֥ל שָׁדֽוּד׃

֍           ֍            ֍

(כג) אוֹרוּ מֵרוֹז – תקולל העיר מרוז, שהיתה עיר מפורסמת והיו יושביה גיבורים אָמַר מַלְאַךְ ה' בנבואה לדבורה, אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ – יקוללו על כך שישבו בבתיהם, כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה', לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים – עם גיבוריהם. [והקפידו עליהם יותר מעל שאר המקומות שלא באו למלחמה, כיון שהיתה עיר זו קרובה למקום המלחמה בנחל קישון (רד"ק)].

(כד) תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל – הנשים תברכנה את יעל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי, מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ – ומברכות אותה על כך שישבה באהלה, כי שם עשתה חיל.

(כה) מַיִם שָׁאַל – ביקש ממנה סיסרא, חָלָב נָתָנָה, בְּסֵפֶל אַדִּירִים – ספל של בני אדם גדולים, שהוא גדול, הִקְרִיבָה חֶמְאָה, ונתנה לו חלב וחמאה כדי להכבידו ולעייפו, כדי שיירדם ותוכל להורגו בקלות.

(כו) יָדָהּ האחת שאותה לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה, וִימִינָהּ, שבה אחזה את המקבת, לְהַלְמוּת – להלום ביתד ולתוקעה ברקתו, עֲמֵלִים – שתי ידיה היו עייפות וחלשות מכדי לעשות זאת, אך בדרך נס נכנסה היתד והרג את סיסרא, וְהָלְמָה סִיסְרָא – ועל אף שכאשר הלמה היא עצמה בראשו, רק מָחֲקָה רֹאשׁוֹ – עשתה בראשו חקיקה קטנה בלבד, אירע לה נס, וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ – חלפה היתד ברקתו מעבר לעבר.

(כז) בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב, כי בחכמתה האכילה והשקתה אותו עד שנפל לפניה ונרדם, בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפָל ונהרג, כי בַּאֲשֶׁר כָּרַע, באותו מקום שָׁם נָפַל שָׁדוּד, ונהרג.