יום רביעי
ו' סיון התשפ"ד

היום תשעה וארבעים יום שהם שבעה שבועות בעומר

יום רביעי
ו' סיון התשפ"ד

היום תשעה וארבעים יום שהם שבעה שבועות בעומר

חיפוש בארכיון

שיעור 174, ספר ישעיהו, פרק ל, כב-כד

כב וְטִמֵּאתֶ֗ם אֶת־צִפּוּי֙ פְּסִילֵ֣י כַסְפֶּ֔ךָ וְאֶת־אֲפֻדַּ֖ת מַסֵּכַ֣ת זְהָבֶ֑ךָ תִּזְרֵם֙ כְּמ֣וֹ דָוָ֔ה צֵ֖א תֹּ֥אמַר לֽוֹ׃ כג וְנָתַן֩ מְטַ֨ר זַרְעֲךָ֜ אֲשֶׁר־תִּזְרַ֣ע אֶת־הָֽאֲדָמָ֗ה וְלֶ֨חֶם֙ תְּבוּאַ֣ת הָֽאֲדָמָ֔ה וְהָיָ֥ה דָשֵׁ֖ן וְשָׁמֵ֑ן יִרְעֶ֥ה מִקְנֶ֛יךָ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כַּ֥ר נִרְחָֽב׃ כד וְהָֽאֲלָפִ֣ים וְהָֽעֲיָרִ֗ים עֹֽבְדֵי֙ הָֽאֲדָמָ֔ה בְּלִ֥יל חָמִ֖יץ יֹאכֵ֑לוּ אֲשֶׁר־זֹרֶ֥ה בָרַ֖חַת וּבַמִּזְרֶֽה׃

 

֍           ֍            ֍

 

(כב) וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ – תתייחסו אל הפסלים כאל דבר טמא, וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ, הגם שאינם עבודה זרה עצמה, אלא רק קישוטי עבודה זרה, תִּזְרֵם – יהיה הדבר זר ומורחק ממכם כְּמוֹ אשה דָוָה, שמטמאת לפי דין התורה, צֵא תֹּאמַר לוֹ – יהיה הדבר משוקץ ומורחק בעיניכם כצואה, שהטבע מרחיקו.

(כג) וְנָתַן ה' מְטַר זַרְעֲךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת הָאֲדָמָה, שיהיה הגשם כשיעור הראוי לכל יחיד ויחיד, ולפי זרע האדמה אשר לו, כי יש זרעים הזקוקים למים רבים ויש הזקוקים למים מועטים, וְלֶחֶם תְּבוּאַת הָאֲדָמָה – וה' יתן לתבואת האדמה את המזון הראוי לה כדי שתצמח כראוי, וְהָיָה הצומח מן האדמה על ידי זה דָשֵׁן וְשָׁמֵן, יִרְעֶה מִקְנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא על כַּר נִרְחָב, כי מרעה הבהמות יצמח מיד, ולא יצטרכו להחביא את הבהמות מפני האויבים, אלא ירעו במקום רחב ידים.

(כד) וְהָאֲלָפִים – השוורים הגדולים, וְהָעֲיָרִים – החמורים הקטנים, שהם עֹבְדֵי הָאֲדָמָה, ואינם יכולים לרעות במרעה כיון שנצרכים הם לעבודת האדמה, בְּלִיל חָמִיץ – מספוא נקי יֹאכֵלוּ, אֲשֶׁר זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה – שנבררה ממנו הפסולת, ויהיה זה מרוב הברכה והשפע.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)