א) ה֣וֹי שׁוֹדֵ֗ד וְאַתָּה֙ לֹ֣א שָׁד֔וּד וּבוֹגֵ֖ד וְלֹא־בָ֣גְדוּ ב֑וֹ כַּהֲתִֽמְךָ֤ שׁוֹדֵד֙ תּוּשַּׁ֔ד כַּנְּלֹֽתְךָ֥ לִבְגֹּ֖ד יִבְגְּדוּ־בָֽךְ׃ ב) ה֥' חָנֵּ֖נוּ לְךָ֣ קִוִּ֑ינוּ הֱיֵ֤ה זְרֹעָם֙ לַבְּקָרִ֔ים אַף־יְשֽׁוּעָתֵ֖נוּ בְּעֵ֥ת צָרָֽה׃ ג) מִקּ֣וֹל הָמ֔וֹן נָֽדְד֖וּ עַמִּ֑ים מֵר֣וֹמְמֻתֶ֔ךָ נָֽפְצ֖וּ גּוֹיִֽם׃
֍֍֍
(א) פונה עתה הנביא כלפי סנחריב מלך אשור ואומר, הוֹי, שׁוֹדֵד את האחרים, וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד, ומדוע איפוא אתה שודד את האחרים, וּבוֹגֵד בברית שכרתו עמך עמים אחרים, וְלֹא בָגְדוּ בוֹ. אך דע לך, כי כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד – כשתסיים לשדוד את האחרים, תּוּשַּׁד – ישדדו אותך, וכמו שנאמר לעיל (פרק י' פסוק י"ב) "וְהָיָה כִּי יְבַצַּע ה' אֶת כָּל מַעֲשֵׂהוּ בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִָם אֶפְקֹד עַל פְּרִי גֹדֶל לְבַב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְעַל תִּפְאֶרֶת רוּם עֵינָיו", כַּנְּלֹתְךָ – ככלותך לִבְגֹּד, יִבְגְּדוּ בָךְ, כי כן אירע לסנחריב, שבגדו בו בניו והרגוהו בחרב.
(ב) ופונה הנביא אל ה' ואומר, ה', חָנֵּנוּ – עשה איתנו טובה בדרך חנינה, הגם שאיננו ראויים לכך מצד מעשינו, כי הלא רק לְךָ קִוִּינוּ, ומחמת כן ראוי שתושיענו, הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים – בעת שיאיר הבוקר, שזהו זמן הגאולה, תזרע אור גם לעשרת השבטים שהחשיך עליהם היום והלכו בגלות, אבל לנו, לשבטי יהודה ובנימין שנותרו במלכות יהודה, אל תמתין מלהושיענו עד עת הגאולה השלימה, אלא אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה – כבר בזמן הצרה של עתה, שצר סנחריב על ירושלים, תושיע אותנו.
(ג) מִקּוֹל הָמוֹן צבאו של סנחריב נָדְדוּ עַמִּים רבים ממקומם, אם כן בודאי שמֵרוֹמְמֻתֶךָ, אתה ה', נָפְצוּ גּוֹיִם – יתפזרו הגויים, שהם המחנה של סנחריב.
