יום רביעי
ו' סיון התשפ"ד

היום תשעה וארבעים יום שהם שבעה שבועות בעומר

יום רביעי
ו' סיון התשפ"ד

היום תשעה וארבעים יום שהם שבעה שבועות בעומר

חיפוש בארכיון

שיעור 191, ספר מלכים ב, פרק טו, א-יב

א בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֤ים וָשֶׁ֨בַע֙ שָׁנָ֔ה לְיָֽרָבְעָ֖ם מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ עֲזַרְיָ֥ה בֶן־אֲמַצְיָ֖ה מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ ב בֶּן־שֵׁ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמָלְכ֔וֹ וַֽחֲמִשִּׁ֤ים וּשְׁתַּ֨יִם֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְכָלְיָ֖הוּ מִירֽוּשָׁלִָֽם׃ ג וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י ה֑' כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה אֲמַצְיָ֥הוּ אָבִֽיו׃ ד רַ֥ק הַבָּמ֖וֹת לֹא־סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת׃ ה וַיְנַגַּ֨ע ה֜' אֶת־הַמֶּ֗לֶךְ וַיְהִ֤י מְצֹרָע֙ עַד־י֣וֹם מֹת֔וֹ וַיֵּ֖שֶׁב בְּבֵ֣ית הַחָפְשִׁ֑ית וְיוֹתָ֤ם בֶּן־הַמֶּ֨לֶךְ֙ עַל־הַבַּ֔יִת שֹׁפֵ֖ט אֶת־עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ ו וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י עֲזַרְיָ֖הוּ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ ז וַיִּשְׁכַּ֤ב עֲזַרְיָה֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקְבְּר֥וּ אֹת֛וֹ עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ יוֹתָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ ח בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁמֹנֶה֙ שָׁנָ֔ה לַֽעֲזַרְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ זְכַרְיָ֨הוּ בֶן־יָֽרָבְעָ֧ם עַל־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּשֹֽׁמְר֖וֹן שִׁשָּׁ֥ה חֳדָשִֽׁים׃ ט וַיַּ֤עַשׂ הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י ה֔' כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֲבֹתָ֑יו לֹ֣א סָ֗ר מֵֽחַטֹּאות֙ יָֽרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶֽחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ י וַיִּקְשֹׁ֤ר עָלָיו֙ שַׁלֻּ֣ם בֶּן־יָבֵ֔שׁ וַיַּכֵּ֥הוּ קָֽבָל־עָ֖ם וַיְמִיתֵ֑הוּ וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּֽיו׃ יא וְיֶ֖תֶר דִּבְרֵ֣י זְכַרְיָ֑ה הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ יב ה֣וּא דְבַר־ה֗' אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֶל־יֵהוּא֙ לֵאמֹ֔ר בְּנֵ֣י רְבִיעִ֔ים יֵֽשְׁב֥וּ לְךָ֖ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְהִי־כֵֽן׃

 

֍           ֍            ֍

 

(א) בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ עֲזַרְיָה בֶן אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה.

(ב) בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ, וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ יְכָלְיָהוּ מִירוּשָׁלִָם.

(ג) וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה', כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אָבִיו.

(ד) רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ, עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת.

בדברי הימים מובא מדוע נענש עזריה המלך [ושם הוא מכונה 'עוזיהו'], וכך נאמר שם, לאחר שהתחזק וניצח במלחמות רבות (ב' כו טז-כ) 'וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית, וַיִּמְעַל בַּה' אֱלֹהָיו, וַיָּבֹא אֶל הֵיכַל ה' לְהַקְטִיר עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. וַיָּבֹא אַחֲרָיו עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן וְעִמּוֹ כֹּהֲנִים לַה' שְׁמוֹנִים בְּנֵי חָיִל. וַיַּעַמְדוּ עַל עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לוֹ, לֹא לְךָ עֻזִּיָּהוּ לְהַקְטִיר לַה', כִּי לַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן הַמְקֻדָּשִׁים לְהַקְטִיר, צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ, כִּי מָעַלְתָּ, וְלֹא לְךָ לְכָבוֹד מֵה' אֱלֹהִים. וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ, וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת לְהַקְטִיר, וּבְזַעְפּוֹ עִם הַכֹּהֲנִים, וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית ה' מֵעַל לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ וְכָל הַכֹּהֲנִים, וְהִנֵּה הוּא מְצֹרָע בְּמִצְחוֹ, וַיַּבְהִלוּהוּ מִשָּׁם וְגַם הוּא נִדְחַף לָצֵאת כִּי נִגְּעוֹ ה".

(ה) וַיְנַגַּע ה' אֶת עזריה הַמֶּלֶךְ, וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ, וַיֵּשֶׁב מחוץ לירושלים בְּבֵית הַחָפְשִׁית – נעשה חופשי מהמלוכה, כי המלך משועבד לעם, ובעוזבו את המלכות נעשה חופשי מעול זה, וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ ממונה עַל הַבַּיִת, שֹׁפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ.

(ו) וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֲזַרְיָהוּ, וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.

(ז) וַיִּשְׁכַּב עֲזַרְיָה עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד, וַיִּמְלֹךְ יוֹתָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.

(ח) בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לַעֲזַרְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ זְכַרְיָהוּ בֶן יָרָבְעָם עַל יִשְׂרָאֵל, בְּשֹׁמְרוֹן, שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים.

(ט) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה', כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו, לֹא סָר מֵחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.

(י) וַיִּקְשֹׁר עָלָיו שַׁלֻּם בֶּן יָבֵשׁ, וַיַּכֵּהוּ קָבָל – לעיני העָם, וַיְמִיתֵהוּ, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.

(יא) וְיֶתֶר דִּבְרֵי זְכַרְיָה הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.

(יב) ובאמת לא היה ראוי שתימשך מלכותו של יהוא ובניו זמן רב כל כך, והסיבה שנמשכה מלכותו, הוּא דְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל יֵהוּא לֵאמֹר, בְּנֵי רְבִיעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל, ומחמת הבטחת ה', וַיְהִי כֵן, כי מלך יהוא, ואחריו מלכו בניו ארבע דורות, והם יהואחז, יואש, ירבעם וזכריה.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)