יום שני
ג' חשון התשפ"ה
יום שני
ג' חשון התשפ"ה

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 191, ספר תהילים, פרק מ, טז-יח

טז יָ֭שֹׁמּוּ עַל־עֵ֣קֶב בָּשְׁתָּ֑ם הָאֹֽמְרִ֥ים לִ֗֝י הֶאָ֥ח ׀ הֶאָֽח׃ יז יָ֘שִׂ֤ישׂוּ וְיִשְׂמְח֨וּ ׀ בְּךָ֗ כָּֽל־מְבַ֫קְשֶׁ֥יךָ יֹֽאמְר֣וּ תָ֭מִיד יִגְדַּ֣ל יְהוָ֑ה אֹֽ֝הֲבֵ֗י תְּשֽׁוּעָתֶֽךָ׃ יח וַֽאֲנִ֤י ׀ עָנִ֣י וְאֶבְיוֹן֮ אֲדֹנָ֪י יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י עֶזְרָתִ֣י וּמְפַלְטִ֣י אַ֑תָּה אֱ֝לֹהַ֗י אַל־תְּאַחַֽר׃

 

֍             ֍              ֍

 

(טז) יָשֹׁמּוּ – יהיו שוממים עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם – כגמול ועונש על כך שעסקו לבייש אותי [לשון 'עקב' מורה על התוצאה והתכלית של הדבר], אותם המוציאים עלי דיבת שקר, הָאֹמְרִים לִי הֶאָח הֶאָח, וכפי שנאמר לעיל (ל"ה כ"א) "וַיַּרְחִיבוּ עָלַי פִּיהֶם אָמְרוּ הֶאָח הֶאָח רָאֲתָה עֵינֵינוּ", וכפי שהתבאר שם שאמרו שראו בעיניהם את אותה דיבת שקר שהוציאו על דוד.

(יז) יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ, כאשר יראו שאתה מושיע את החוסים בך [ומכנה אותם 'מבקשיך' ללמד שהמבקשים את ה' ישישו וישמחו בעצם הדבר שהם מבקשי ה', גם אם עדיין לא התמלאה בקשתם הפרטית], יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ אֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ, כלומר, מי שרוצה את התשועה מצד עצמה, שיוושע מן הצרה, אינו 'אוהב' את התשועה, כי היה לו נח יותר שלא היתה כלל צרה ולא היה צריך את התשועה, אך אותם הרוצים ששם שמים יתגדל ויתקדש, אוהבים את התשועה, כי על ידה מתגדל ומתקדש שם ה' בעולם, ולכן רצונם שתמיד יצטרכו לתשועת ה', כדי להוסיף ולגדל את שם ה'.

(יח) ואני צריך תמיד את ישועתך, והטעם לכך, וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי – כיון שה' מחשיב אותי תמיד כעני ואביון שאין לו כלום משלו, ורק מה שאשיג בישועת ה' יהיה לי, כי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה, להצילני תמיד מיד אויבי, ואין לי כח עצמי נגדם, ולכן אבקש, אֱלֹהַי, אַל תְּאַחַר את ישועתך, כי אין לי שום כח וחוזק משלי נגדם, אלא רק לישועתך קויתי כל היום.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)