יד וְלֹ֖א שָׁמֵ֑עוּ וַיַּקְשׁ֤וּ אֶת־עָרְפָּם֙ כְּעֹ֣רֶף אֲבוֹתָ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א הֶֽאֱמִ֔ינוּ בַּֽה֖' אֱלֹֽהֵיהֶֽם׃ טו וַיִּמְאֲס֣וּ אֶת־חֻקָּ֗יו וְאֶת־בְּרִיתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר כָּרַ֣ת אֶת־אֲבוֹתָ֔ם וְאֵת֙ עֵֽדְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר הֵעִ֖יד בָּ֑ם וַיֵּ֨לְכוּ֜ אַֽחֲרֵ֤י הַהֶ֨בֶל֙ וַיֶּהְבָּ֔לוּ וְאַֽחֲרֵ֤י הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר סְבִֽיבֹתָ֔ם אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה ה֙' אֹתָ֔ם לְבִלְתִּ֖י עֲשׂ֥וֹת כָּהֶֽם׃ טז וַיַּֽעַזְב֗וּ אֶת־כָּל־מִצְוֹת֙ ה֣' אֱלֹֽהֵיהֶ֔ם וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֛ם מַסֵּכָ֖ה שְׁנֵ֣י עֲגָלִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֣וּ אֲשֵׁירָ֗ה וַיִּֽשְׁתַּחֲווּ֙ לְכָל־צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וַיַּֽעַבְד֖וּ אֶת־הַבָּֽעַל׃ יז וַֽ֠יַּעֲבִירוּ אֶת־בְּנֵיהֶ֤ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיהֶם֙ בָּאֵ֔שׁ וַיִּקְסְמ֥וּ קְסָמִ֖ים וַיְנַחֵ֑שׁוּ וַיִּֽתְמַכְּר֗וּ לַֽעֲשׂ֥וֹת הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י ה֖' לְהַכְעִיסֽוֹ׃ יח וַיִּתְאַנַּ֨ף ה֤' מְאֹד֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיְסִרֵ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו לֹ֣א נִשְׁאַ֔ר רַ֛ק שֵׁ֥בֶט יְהוּדָ֖ה לְבַדּֽוֹ׃ יט גַּם־יְהוּדָ֕ה לֹ֣א שָׁמַ֔ר אֶת־מִצְוֹ֖ת ה֣' אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיֵּ֣לְכ֔וּ בְּחֻקּ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃ כ וַיִּמְאַ֨ס ה֜' בְּכָל־זֶ֤רַע יִשְׂרָאֵל֙ וַיְעַנֵּ֔ם וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּיַד־שֹׁסִ֑ים עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר הִשְׁלִיכָ֖ם מִפָּנָֽיו׃ כא כִּֽי־קָרַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל מֵעַל֙ בֵּ֣ית דָּוִ֔ד וַיַּמְלִ֖יכוּ אֶת־יָֽרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט וַיַּדַּ֨ח יָֽרָבְעָ֤ם אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַֽחֲרֵ֣י ה֔' וְהֶֽחֱטִיאָ֖ם חֲטָאָ֥ה גְדוֹלָֽה׃ כב וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּכָל־חַטֹּ֥אות יָֽרָבְעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה לֹא־סָ֖רוּ מִמֶּֽנָּה׃ כג עַ֠ד אֲשֶׁר־הֵסִ֨יר ה֤' אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵעַ֣ל פָּנָ֔יו כַּֽאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד כָּל־עֲבָדָ֣יו הַנְּבִיאִ֑ים וַיִּ֨גֶל יִשְׂרָאֵ֜ל מֵעַ֤ל אַדְמָתוֹ֙ אַשּׁ֔וּרָה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
֍ ֍ ֍
(יד) אך כל הנבואות שהתנבאו לישראל לא הועילו, וְלֹא שָׁמֵעוּ, וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם כְּעֹרֶף אֲבוֹתָם, והיה זה מחמת אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּה' אֱלֹהֵיהֶם.
(טו) אחר כך הגיעו לתכלית הרוע, וַיִּמְאֲסוּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אֲבוֹתָם, וְאֵת עֵדְוֹתָיו אֲשֶׁר הֵעִיד בָּם, ובמאסם את תורת ה' בחרו להם את הבלי הגויים, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ, וְאַחֲרֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָם הלכו, ועשו כתועבותיהם, אותם גויים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתָם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כָּהֶם.
(טז) אמנם בתחילה עשו כן רק יחידים, אך לאחר זמן היה הניאוץ והכפירה בכל העם, וַיַּעַזְבוּ אֶת כָּל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיהֶם, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה, שְׁנֵי עֲגָלִים, שנעשו בימי ירבעם בן נבט, וַיַּעֲשׂוּ אֲשֵׁירָה לעבודת הירח, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבָּעַל, שזו עבודת השמש, ודבר זה היה בימיו של אחאב.
(יז) והוסיפו לעשות את יתר התועבות שאסרה התורה, וַיַּעֲבִירוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ, וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים, וַיְנַחֵשׁוּ, וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ.
(יח) וַיִּתְאַנַּף ה' מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל – נהג ה' עם ישראל באף ובחימה, וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו – הסיר מעליהם את הנהגת ההשגחה הפרטית, כאילו אינו מביט על ענייניהם, לֹא נִשְׁאַר תחת השגחת ה' הגלויה רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ.
(יט) אמנם לאחר זמן ראה ה' כי גַּם יְהוּדָה נמשך אחרי ישראל, ולֹא שָׁמַר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ, ואם ישארו ישראל ויהודה יחד ילמדו בני יהודה משאר ישראל.
(כ) ולכן, כדי ששבט יהודה ילמד מוסר, העניש ה' את עשרת השבטים שבמלכות ישראל, וַיִּמְאַס ה' בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל, וַיְעַנֵּם – הענישם בעניות, וַיִּתְּנֵם בְּיַד שֹׁסִים, כמו שהיה בימי יהואחז, שנתנם ה' ביד ארם, עַד אֲשֶׁר הִשְׁלִיכָם מִפָּנָיו לגמרי מארצם, והוגלו לארצות רחוקות.
(כא) והטעם שהעניש ה' את ישראל לבדם ללא שבט יהודה, כיון שישראל היו המתחילים בחטא, כִּי קָרַע יִשְׂרָאֵל את עצמו מֵעַל מלכות בֵּית דָּוִד, וַיַּמְלִיכוּ עליהם אֶת יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, וַיַּדַּח יָרָבְעָם אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי ה', וְהֶחֱטִיאָם חֲטָאָה גְדוֹלָה, כי אותם עגלי זהב של ירבעם עמדו עד סוף ימי מלכי ישראל.
(כב) וַיֵּלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר עָשָׂה, וגם אחרי שמלך הושע בן אלה על ישראל וביטל את השומרים שמנעו מהעם לעלות לירושלים, גם כן לֹא סָרוּ מִמֶּנָּה – העם מעצמו המשיך לעבוד את העגלים, גם כשכבר לא היה מי שהכריחם לכך.
(כג) וחטא זה של העגלים נמשך עַד אֲשֶׁר הֵסִיר ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פָּנָיו, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד כָּל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, כי לא היתה להם תקנה אחרת [מה שאין כן יהודה, שחטאו רק מחמת שלמדו מישראל, ולאחר שיגלו ישראל לא יהיה להם ממי ללמוד], וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ אַשּׁוּרָה, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
