יום רביעי
ו' סיון התשפ"ד

היום תשעה וארבעים יום שהם שבעה שבועות בעומר

יום רביעי
ו' סיון התשפ"ד

היום תשעה וארבעים יום שהם שבעה שבועות בעומר

חיפוש בארכיון

שיעור 223, ספר תהילים, פרק מח, יג-טו

יג סֹ֣בּוּ צִ֭יּוֹן וְהַקִּיפ֑וּהָ סִ֝פְר֗וּ מִגְדָּלֶֽיהָ׃ יד שִׁ֤יתוּ לִבְּכֶ֨ם ׀ לְֽחֵילָ֗ה פַּסְּג֥וּ אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ לְמַ֥עַן תְּ֝סַפְּר֗וּ לְד֣וֹר אַֽחֲרֽוֹן׃ טו כִּ֤י זֶ֨ה ׀ אֱלֹהִ֣ים אֱ֭לֹהֵינוּ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד ה֖וּא יְנַֽהֲגֵ֣נוּ עַל־מֽוּת׃

 

֍             ֍              ֍

 

(יג) ואחרי שהסערה העצומה הזו שברה את אניות תרשיש, ועשתה חורבן גדול בכל ארצות העמים, אומר עתה, סֹבּוּ – הסתובבו סביב צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ, לראות אם נהרס בה איזה בנין, סִפְרוּ את מִגְדָּלֶיהָ, ותראו אם אחד מהם הוזק מאותה רוח סערה, כי לא אירע שום נזק בירושלים מאותה רוח סערה.

(יד) שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה – התבוננו וראו נא מי היא החומה שמנעה מרוח הסערה מלהזיק בירושלים, פַּסְּגוּ – עלו על ראש הפסגות של אַרְמְנוֹתֶיהָ, לראות מי הוא ששמר על כל הארמונות הללו, שלא יקרה להם כל נזק, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ זאת לְדוֹר אַחֲרוֹן.

(טו) ותודיעו להם כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ, הוא השומר על הר ציון וירושלים מכל פגע ורעה, והוא הקיים עד עוֹלָם וָעֶד, הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת – עד עולם, כמו 'עולמית'. [ובלשון 'עלמות' נרמז גם ענינו של מזמור מ"ו, שגם הוא עוסק בענין דומה, והוא פותח בלשון "לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח עַל עֲלָמוֹת שִׁיר"].

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)