שיעור 23, ספר דברי הימים א, פרק ה, א-ז

א וּבְנֵ֨י רְאוּבֵ֥ן בְּכֽוֹר־יִשְׂרָאֵל֮ כִּ֣י ה֣וּא הַבְּכוֹר֒ וּֽבְחַלְּלוֹ֙ יְצוּעֵ֣י אָבִ֔יו נִתְּנָה֙ בְּכֹ֣רָת֔וֹ לִבְנֵ֥י יוֹסֵ֖ף בֶּן־יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א לְהִתְיַחֵ֖שׂ לַבְּכֹרָֽה׃ ב כִּ֤י יְהוּדָה֙ גָּבַ֣ר בְּאֶחָ֔יו וּלְנָגִ֖יד מִמֶּ֑נּוּ וְהַבְּכֹרָ֖ה לְיוֹסֵֽף׃ ג בְּנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן בְּכ֣וֹר יִשְׂרָאֵ֑ל חֲנ֥וֹךְ וּפַלּ֖וּא חֶצְר֥וֹן וְכַרְמִֽי׃ ד בְּנֵ֖י יוֹאֵ֑ל שְׁמַֽעְיָ֥ה בְנ֛וֹ גּ֥וֹג בְּנ֖וֹ שִׁמְעִ֥י בְנֽוֹ׃ ה מִיכָ֥ה בְנ֛וֹ רְאָיָ֥ה בְנ֖וֹ בַּ֥עַל בְּנֽוֹ׃ ו בְּאֵרָ֣ה בְנ֔וֹ אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה תִּלְּגַ֥ת פִּלְנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשֻּׁ֑ר ה֥וּא נָשִׂ֖יא לָרֽאוּבֵנִֽי׃ ז וְאֶחָיו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו בְּהִתְיַחֵ֖שׂ לְתֹֽלְדוֹתָ֑ם הָרֹ֥אשׁ יְעִיאֵ֖ל וּזְכַרְיָֽהוּ׃

֍              ֍            ֍

פרק ה (א) וּבְנֵי רְאוּבֵן, שהיה בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל, ומבאר מדוע מכנהו 'בכור ישראל', כִּי הוּא הַבְּכוֹרשנולד ראשון, וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל, שנטלו שני חלקים בארץ, מנשה ואפרים, אך ניתנה להם הבכורה רק לענין זה של נטילת פי שנים, וְלֹאלְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה, שזה נשאר לראובן.

(ב) כִּי שבט יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו, וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ – והיתה המלוכה לבני יהודה, שזו מלכות בית דוד, וְהַבְּכֹרָה נשארה לְיוֹסֵף, ליטול פי שנים בארץ.

(ג) בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל, חֲנוֹךְ, וּפַלּוּא, חֶצְרוֹן, וְכַרְמִי.

(ד) בְּנֵי יוֹאֵל, שהוא היה אחד הנשיאים של שבט ראובן, וממנו נמשכה נשיאות השבט בן אחר בן, עד גלות מלך אשור, שְׁמַעְיָה בְנוֹ, גּוֹג בְּנוֹ, שִׁמְעִי בְנוֹ.

(ה) מִיכָה בְנוֹ, רְאָיָה בְנוֹ, בַּעַל בְּנוֹ.

(ו) בְּאֵרָה בְנוֹ, והוא היה הנשיא האחרון, אֲשֶׁר הֶגְלָה תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשֻּׁר, הוּא נָשִׂיאלָראוּבֵנִי.

(ז) וְאֶחָיו לְמִשְׁפְּחֹתָיו בְּהִתְיַחֵשׂ לְתֹלְדוֹתָם – האחים האחרים מבני משפחה זו, שהיו בזמן שהתיחסו, בתקופתם של ירבעם מלך ישראל ויואש מלך יהודה, הָרֹאשׁ של המשפחה היהיְעִיאֵל וּזְכַרְיָהוּ.