יום שני
ג' חשון התשפ"ה
יום שני
ג' חשון התשפ"ה

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 247, ספר תהילים, פרק נג, ז

ז מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשֻׁע֪וֹת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב אֱ֭לֹהִים שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַֽ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל׃

 

֍֍ ֍

 

(ז) כיון שאותו זמן של חזקיהו מלך יהודה היה ראוי להיות עת הגאולה השלימה כמו שאמרו חז"ל שביקש הקדוש ברוך הוא לעשות את חזקיהו משיח, ואת סנחריב גוג ומגוג], והיתה תקוותם שאכן תהיה בזמנם הישועה הגדולה, הוסיפו והתפללו, מִי יִתֵּן שיבואו מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת כל יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּב אֱלֹהִים את שְׁבוּת עַמּוֹ, שיחזרו לארצם עשרת השבטים שכבר גלו, יָגֵל יַעֲקֹב – ל'יעקב', שזהו כינוי לעשרת השבטים, הפחותים במעלתם, תהיה 'גילה', שזו שמחה על דבר חדש, כי יחזרו ממקום גלותם, יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל – ול'ישראל', שזהו כינוי ליהודה ובנימין, שהיו עדיין בארצם, תהיה 'שמחה', והיינו שמחה נמשכת ותמידית, כי לא יתחדש להם דבר חדש, אלא ישארו נטועים בארצם כפי שהיו קודם לכן, וישמחו על המשכת הדבר לעולם.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)