י שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָה֙ שִׁ֣יר חָדָ֔שׁ תְּהִלָּת֖וֹ מִקְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ יֽוֹרְדֵ֤י הַיָּם֙ וּמְלֹא֔וֹ אִיִּ֖ים וְיֹֽשְׁבֵיהֶֽם׃ יא יִשְׂא֤וּ מִדְבָּר֙ וְעָרָ֔יו חֲצֵרִ֖ים תֵּשֵׁ֣ב קֵדָ֑ר יָרֹ֨נּוּ֙ יֹ֣שְׁבֵי סֶ֔לַע מֵרֹ֥אשׁ הָרִ֖ים יִצְוָֽחוּ׃ יב יָשִׂ֥ימוּ לַֽה֖' כָּב֑וֹד וּתְהִלָּת֖וֹ בָּֽאִיִּ֥ים יַגִּֽידוּ׃ יג ה֙' כַּגִּבּ֣וֹר יֵצֵ֔א כְּאִ֥ישׁ מִלְחָמ֖וֹת יָעִ֣יר קִנְאָ֑ה יָרִ֨יעַ֙ אַף־יַצְרִ֔יחַ עַל־אֹֽיְבָ֖יו יִתְגַּבָּֽר׃
֍֍֍
(י) עתה מודיע את ההבדל שיהיה בין הניסים שיקרו לעתיד לבוא, לבין הניסים שכבר אירעו, כי הניסים שהיו בימים הקדמונים נעשו במקום ישוב, כמו ארץ מצרים וארץ ישראל, ומשם התפשטה ידיעתם לכל העולם, אך לעתיד לבוא יארעו הניסים בקצוות הארץ, ומשם תתפשט שמועתם למקומות הישוב, ועל זה אומר, שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ, כי ניסים כאלו עוד לא אירעו, כאשר תְּהִלָּתוֹ תופיע וְתִשָּׁמַע מִקְצֵה הָאָרֶץ אל מקומות הישוב, ותתחיל השמועה להתפשט מיוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ, אִיִּים הרחוקים ממקומות ישוב, וְיֹשְׁבֵיהֶם.
(יא) יִשְׂאוּ וישוררו את השיר החדש מִדְבָּר וְעָרָיו – הערים הנמצאות במדבר, חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר – וגם הישמעאלים בני קדר המפוזרים בחצרי המדבריות, ללא ערים בנויות, ישוררו את שיר ה', יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע – האנשים הבודדים היושבים כל אחד לבדו בהרים המסולעים, שאינם מקומות ישוב בני אדם כלל, מֵרֹאשׁ הָרִים גבוהים יִצְוָחוּ ליושבים למטה, לספר להם על ניסי ה' הנפלאים.
(יב) יָשִׂימוּ לַה' כָּבוֹד, להכיר בכך שה' הוא בורא העולם והמשגיח עליו, וּתְהִלָּתוֹ בָּאִיִּים יַגִּידוּ, להכיר באחדות ה' ושליטתו על כל העולמות, ומכח זה ביכולתו לשדד את מערכות הטבע בדרכי נס ופלא.
(יג) ה', כַּגִּבּוֹר יֵצֵא – כמו הגיבור שכוחו הוא מצד עצמו, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה – כמי שבקי בתכסיסי מלחמה המעורר את קנאתם של אנשי החיל ומעודדם להלחם היטב, ומסדרם במערכות מתאימות למלחמה, וכך ה' יסדר את הטבע והמערכה שיעשו את רצונו לחולל את הניסים בעולם, יָרִיעַ תרועת נצחון אַף יַצְרִיחַ – יגרום לאוייבו לצרוח ולזעוק מתוך מורך לב, עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.
