(א) לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃ (ב) הַֽאֲזִ֣ינָה אֱ֭לֹהִים תְּפִלָּתִ֑י וְאַל־תִּ֝תְעַלַּ֗ם מִתְּחִנָּתִֽי׃ (ג) הַקְשִׁ֣יבָה לִּ֣י וַֽעֲנֵ֑נִי אָרִ֖יד בְּשִׂיחִ֣י וְאָהִֽימָה׃ (ד) מִקּ֤וֹל אוֹיֵ֗ב מִ֭פְּנֵי עָקַ֣ת רָשָׁ֑ע כִּֽי־יָמִ֥יטוּ עָלַ֥י אָ֗֝וֶן וּבְאַ֥ף יִשְׂטְמֽוּנִי׃ (ה) לִ֭בִּי יָחִ֣יל בְּקִרְבִּ֑י וְאֵימ֥וֹת מָ֗֝וֶת נָֽפְל֥וּ עָלָֽי׃ (ו) יִרְאָ֣ה וָ֭רַעַד יָ֣בֹא בִ֑י וַ֝תְּכַסֵּ֗נִי פַּלָּצֽוּת׃
פרק נה
מזמור זה התייסד על מרידת אבשלום, שאחיתופל היה בראש הקושרים נגד דוד, וכשראה שלא התקיימה עצתו חנק את עצמו ומת:
(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת, מַשְׂכִּיל לְדָוִד.
(ב) בעת שהגיעה אליו השמועה על מרידת אבשלום, ביקש, הַאֲזִינָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתִי, שהיא שפיכת הנפש לפני ה', וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי, שהיא בקשת צרכי.
(ג) הַקְשִׁיבָה לִּי גם בעת שאהיה רחוק מירושלים כי לשון 'הקשבה' היא ממרחק], וַעֲנֵנִי, אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה – גם כאשר לא אתפלל תפילה שלימה, אלא איילל בדרך של שיחה, שהיא אמירה קצרה ללא כוונה, ואנהם מתוך צער, גם אז תקשיב לי ותענני.
(ד) מִקּוֹל אוֹיֵב המדבר עלי דברי איבה ובזיון, מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע המעיק ומצר לי, ומפרש את דבריו, כִּי יָמִיטוּ עָלַי הרשעים אָוֶן – שבר ורעה, וּבְאַף יִשְׂטְמוּנִי אויבי.
(ה) מקול האויב השוטם אותי ומדבר עלי דברי איבה, לִבִּי יָחִיל -יתחלחל] בְּקִרְבִּי, בעת ששמעתי את השמועה הפתאומית על המרידה, וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי, מיראה שמא יהרגוני הרשעים.
(ו) יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי, שהם יותר מהחלחלה הראשונה שהתחלחל ליבו, וַתְּכַסֵּנִי פַּלָּצוּת, היא רעידת כל חלקי הגוף וביטול כוחם, כפי שקורה ברגע המוות.
