יום שישי
כ"ז תמוז התשפ"ד
יום שישי
כ"ז תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 253, ספר ישעיהו, פרק מג, א-ד

א וְעַתָּ֞ה כֹּֽה־אָמַ֤ר ה֙' בֹּרַֽאֲךָ֣ יַֽעֲקֹ֔ב וְיֹֽצֶרְךָ֖ יִשְׂרָאֵ֑ל אַל־תִּירָא֙ כִּ֣י גְאַלְתִּ֔יךָ קָרָ֥אתִי בְשִׁמְךָ֖ לִי־אָֽתָּה׃ ב כִּֽי־תַעֲבֹ֤ר בַּמַּ֨יִם֙ אִתְּךָ־אָ֔נִי וּבַנְּהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּךָ כִּֽי־תֵלֵ֤ךְ בְּמוֹ־אֵשׁ֙ לֹ֣א תִכָּוֶ֔ה וְלֶֽהָבָ֖ה לֹ֥א תִבְעַר־בָּֽךְ׃ ג כִּ֗י אֲנִי֙ ה֣' אֱלֹהֶ֔יךָ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל מֽוֹשִׁיעֶ֑ךָ נָתַ֤תִּי כָפְרְךָ֙ מִצְרַ֔יִם כּ֥וּשׁ וּסְבָ֖א תַּחְתֶּֽיךָ׃ ד מֵֽאֲשֶׁ֨ר יָקַ֧רְתָּ בְעֵינַ֛י נִכְבַּ֖דְתָּ וַֽאֲנִ֣י אֲהַבְתִּ֑יךָ וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ וּלְאֻמִּ֖ים תַּ֥חַת נַפְשֶֽׁךָ׃

֍֍֍

פרק מג: (א) וְעַתָּה, על אף כל הדברים האמורים לעיל, אל תתייאש, כי כֹּה אָמַר ה', בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל (ה'בריאה' היא עשיית החומר, וה'יצירה' היא יצירת הצורה. ו'יעקב' זו הדרגה הנמוכה של ישראל, ועליה שייכת לשון בריאה, ו'ישראל' זו הדרגה הגבוהה של העם, כשהם בחשיבותם ונעשית עמהם הנהגה ניסית, ועליהם מתאימה לשון יצירה), ומצד דרגתם כ'יעקב', אומר להם ה', אַל תִּירָא, כִּי גְאַלְתִּיךָ בארץ מצרים כיון שבחר בהם ה' להיות לו לעם מצד עצם בריאתם, ולכן בודאי ישוב לגאול אותם שנית, כדי שיהיו עמו ועבדיו. ומצד שהם 'ישראל', בדרגתם הגבוהה והמובחרת, אומר, קָרָאתִי בְשִׁמְךָ 'ישראל' המורה שאתם אינם נתונים תחת מערכת הטבע אלא אתם שוררים ומושלים על הטבע, כי לִי אָתָּה, ומצד זה לא תהיה תחת שלטון הגויים ולא תחת ממשלת השרים העליונים, אלא תחת השגחת ה' הפרטית.

(ב) ותהיה הצלתכם גם באופן טבעי וגם באופן ניסי, כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם, אִתְּךָ אָנִי לשומרך באופן טבעי, וּבַנְּהָרוֹת – גם אם תהיה בתוך הנהר שלא ניתן להנצל ממנו בדרך הטבע, לֹא יִשְׁטְפוּךָ המים, בדרך נס. כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ, לֹא תִכָּוֶה, כי אשמרך באופן טבעי שלא תתקרב ללהבה, וְלֶהָבָה – וגם אם תגיע אליך הלהבה ממש, שאין דרך להנצל ממנה, אעשה לך נס, ולֹא תִבְעַר בָּךְ.

(ג) כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ, המשגיח עליך בדרך הטבע, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעֶךָ בדרך נס. נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם, שֶׁשָּׁבָה מהם מלך אשור במקום שישבה מישראל, לאחר שנגזר על ישראל שיפלו מהם בשבי מלך אשור. ולאחר שנגזרה הגזירה על ישראל שיגלו לגמרי מארצם, כּוּשׁ וּסְבָא ניתנו תַּחְתֶּיךָ, שהם גלו מארצם על ידי מלך אשור.

(ד) מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי, כי שורש נשמת ישראל גבוה, והרי הוא כדבר היקר מצד מיעוט מציאותו בעולם, נִכְבַּדְתָּ על ידי מעלתך בתורה ומצוות, וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ מרצוני, וְאֶתֵּן אָדָם אחר ככופר תַּחְתֶּיךָ – במקום גופך, וּלְאֻמִּים רבים תַּחַת נַפְשֶׁךָ, שהיא גבוהה ונכבדת יותר.

 

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)