יא אָֽנֹכִ֥י אָֽנֹכִ֖י ה֑' וְאֵ֥ין מִבַּלְעָדַ֖י מוֹשִֽׁיעַ׃ יב אָֽנֹכִ֞י הִגַּ֤דְתִּי וְהוֹשַׁ֨עְתִּי֙ וְהִשְׁמַ֔עְתִּי וְאֵ֥ין בָּכֶ֖ם זָ֑ר וְאַתֶּ֥ם עֵדַ֛י נְאֻם־ה֖' וַֽאֲנִי־אֵֽל׃ יג גַּם־מִיּוֹם֙ אֲנִ֣י ה֔וּא וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּ֑יל אֶפְעַ֖ל וּמִ֥י יְשִׁיבֶֽנָּה׃
֍֍֍
(יא) אָנֹכִי, אָנֹכִי ה', כי רק אני לבדי נמצא, וְאֵין מִבַּלְעָדַי מוֹשִׁיעַ, כי אני מושל על הכל.
(יב) ומביא ראיה לדבריו, שלפניו לא נוצר אל ואחריו לא יהיה, כי אָנֹכִי הִגַּדְתִּי בעבר את העתיד להיות, וְהוֹשַׁעְתִּי באמת, כפי שהבטחתי, ודבר זה לא יתכן אצל עובדי אלילים, כי האליל האחרון לא יקיים את דברי האליל שקדם לו. ומוסיף להוכיח את מה שאמר שהוא הנמצא היחיד, ואין מי שמושל בלעדיו, וְהִשְׁמַעְתִּי – כי הלא בשעה שהשמעתי לכם את דברי, במעמד הר סיני, וְאֵין בָּכֶם זָר – ראיתם שאין שום אל זר מבלעדי, וְאַתֶּם עֵדַי על כך, נְאֻם ה', כי ראיתם זאת בעיניכם, במעמד הר סיני, וַאֲנִי אֵל – וגם האלוהות עצמה תעיד על כך, כי מהות האלוהות היא שיהיה האל אחד, נצחי, ובלתי משתנה, ומובן כי כל מי שאינו יחיד, אינו נצחי, ויש בו שינויים, אינו אל.
(יג) ולא רק משעה שנגליתי עליכם בהר סיני היה הדבר כן, אלא גַּם מִיּוֹם – מראשית ומהזמן הקדום ביותר, אֲנִי הוּא, וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל. וגם בעתיד אֶפְעַל אני לבדי, וּמִי יְשִׁיבֶנָּה – מי יוכל להשיב את ידי, מאחר ואין זולתי, לא בעבר ולא בעתיד.
