(א) לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֮ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל וַֽיִּשְׁמְר֥וּ אֶת־הַ֝בַּ֗יִת לַֽהֲמִיתֽוֹ׃
(ב) הַצִּילֵ֖נִי מֵאֹֽיְבַ֥י ׀ אֱלֹהָ֑י מִֽמִּתְקוֹמְמַ֥י תְּשַׂגְּבֵֽנִי׃
(ג) הַ֭צִּילֵנִי מִפֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן וּֽמֵאַנְשֵׁ֥י דָ֝מִ֗ים הֽוֹשִׁיעֵֽנִי׃
(ד) כִּ֤י הִנֵּ֪ה אָֽרְב֡וּ לְנַפְשִׁ֗י יָג֣וּרוּ עָלַ֣י עַזִּ֑ים לֹֽא־פִשְׁעִ֖י וְלֹֽא־חַטָּאתִ֣י יְהוָֽה׃
(ה) בְּֽלִי־עָ֭ו͏ֹן יְרֻצ֣וּן וְיִכּוֹנָ֑נוּ ע֖וּרָה לִקְרָאתִ֣י וּרְאֵֽה׃
(ו) וְאַתָּ֤ה יְהוָֽה־אֱלֹהִ֥ים ׀ צְבָא֡וֹת אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל הָקִ֗יצָה לִפְקֹ֥ד כָּֽל־הַגּוֹיִ֑ם אַל־תָּחֹ֨ן כָּל־בֹּ֖גְדֵי אָ֣וֶן סֶֽלָה׃
פרק נט
מזמור זה אמר דוד על הזמן שבו ביקש שאול להורגו, בחלק הראשון (פסוקים א'-ו') מדבר על הזמן שעמד לפני שאול, ושאול הטיל עליו את חניתו. בחלק השני (פסוקים ז'-י"ד) מדבר על מה ששלח שלוחים לביתו להמיתו, ובחלק השלישי (פסוקים ט"ו-י"ח) מקלל את אויביו:
(א) לַמְנַצֵּחַ, אַל תַּשְׁחֵת (-שלא אֶשָׁחֵת ואיהרג על ידי שאול), לְדָוִד מִכְתָּם, בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל, וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ.
(ב) הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי, הם הדורשים רעתי בליבם, אֱלֹהָי. מִמִּתְקוֹמְמַי – מהקמים עלי להורגני, תְּשַׂגְּבֵנִי – תחזקני שאוכל להתגבר עליהם.
(ג) הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן, הם האויבים המדברים עלי לשון הרע בסתר. וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים, הם המתקוממים הרוצים להורגני, הוֹשִׁיעֵנִי.
(ד) כִּי הִנֵּה אותם אנשים אָרְבוּ לְנַפְשִׁי, יָגוּרוּ – התאספו והתקבצו עָלַי, מחמת שהם עַזִּים, העושים מעשיהם שלא כדין, לֹא פִשְׁעִי וְלֹא חַטָּאתִי הם האורבים לי להענישני, כי לא פשעתי במזיד, ואף לא חטאתי בשוגג, יְיָ.
(ה) בְּלִי עָוֹן יְרֻצוּן וְיִכּוֹנָנוּ – אותם אנשים מדמים בדעתם שריצתם להרע לי והכנתם להורגני אינה עוון, כי הם סבורים שמותר להם לעשות כן, עוּרָה לִקְרָאתִי – עמוד לנגדי, במקום שבו ישב שאול ומשם הטיל עלי את החנית, וּרְאֵה – תשגיח שלא יוכל להורגני, ולא תתקיים מחשבתו.
(ו) כיון שדוד היה שר הצבא של שאול, והחליט בדעתו כעת לברוח מלפני שאול, הרי הוא כביכול מוסר את צבא ישראל ביד ה' ואומר, וְאַתָּה יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת, כיון שאתה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, המשגיח עליהם בהשגחה פרטית, הָקִיצָה לִפְקֹד ולהעניש את כָּל הַגּוֹיִם הבאים להלחם על ישראל, ובכל זאת אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן, הם שאול ועבדיו הבוגדים ומבקשים להורגני בחינם, שאף שתציל את ישראל מיד הגוים, הם יאבדו במלחמה, סֶלָה (-סיום הענין הראשון).
