(יא) אֱלֹהֵ֣י חַסְדִּ֣י יְקַדְּמֵ֑נִי אֱ֝לֹהִ֗ים יַרְאֵ֥נִי בְשֹֽׁרְרָֽי׃
(יב) אַל־תַּֽהַרְגֵ֤ם ׀ פֶּֽן־יִשְׁכְּח֬וּ עַמִּ֗י הֲנִיעֵ֣מוֹ בְ֭חֵֽילְךָ וְהֽוֹרִידֵ֑מוֹ מָֽגִנֵּ֣נוּ אֲדֹנָֽי׃
(יג) חַטַּאת־פִּ֗ימוֹ דְּֽבַר־שְׂפָ֫תֵ֥ימוֹ וְיִלָּֽכְד֥וּ בִגְאוֹנָ֑ם וּמֵֽאָלָ֖ה וּמִכַּ֣חַשׁ יְסַפֵּֽרוּ׃
(יד) כַּלֵּ֥ה בְחֵמָה֮ כַּלֵּ֪ה וְֽאֵ֫ינֵ֥מוֹ וְֽיֵדְע֗וּ כִּֽי־אֱ֭לֹהִים מֹשֵׁ֣ל בְּֽיַעֲקֹ֑ב לְאַפְסֵ֖י הָאָ֣רֶץ סֶֽלָה׃
(יא) וממשיך את האמור בפסוק ח', ששומריו של שאול הקיפו את ביתו ודברו בלחש על כך שרצונם להרוג את דוד, וחשבו שלא ישמע את דבריהם, אך אֱלֹהֵי חַסְדִּי יְקַדְּמֵנִי להודיעני את הדבר, אֱלֹהִים יַרְאֵנִי בְשֹׁרְרָי – ה' הראה לי את אותם שלוחים של שאול הסובבים את ביתי ושומרים את צעדי שלא אמלט מהבית, והודעה זו היתה על ידי מיכל בת שאול, אשת דוד, שמילטה אותו מהבית.
(יב) עתה מתפלל על אופן ישועתו מרודפיו, אַל תַּהַרְגֵם – אל תגרום שיראו אותי השומרים בבורחי מהבית, וילחמו בי, ואצטרך להורגם, פֶּן על ידי זה יִשְׁכְּחוּ עַמִּי מה עשו לי אותם אנשים, אלא הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ – תגרום בכחך שינועו ממקומם ולא יראו בבריחתי, וְהוֹרִידֵמוֹ – ואחר כך תוריד אותם מגדולתם, מָגִנֵּנוּ, אֲדֹנָי.
(יג) חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ – יאמרו בשפתיהם את החטא שחטאו בפיהם, והיינו שיתוודו בפני רבים על כך שדברו עלי לשון הרע, וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם – ויאמרו לַכֹּל שנלכדו בגאוותם ונענשו על כך, וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ – ויוסיפו לספר לכולם שעונשים אלו באו להם על כך שדברו עלי דברי כחש ושקר בפני שאול, והוסיפו להשבע על דברי השקר שלהם, כדי לקיים את דבריהם, באופן שיתפרסם לַכֹּל מה שעשו.
(יד) ואז כַּלֵּה בְחֵמָה – תכלה אותם בחמתך, כַּלֵּה אותם פעם אחר פעם, וְאֵינֵמוֹ – עד שיאבדו לגמרי מהעולם, וְיֵדְעוּ כִּי אֱלֹהִים מֹשֵׁל בְּיַעֲקֹב לְאַפְסֵי הָאָרֶץ – ויוודע אפילו ליושבים בקצוי הארץ שיש ביעקב אלהים מושל, המשגיח על פרטי מעשי בני האדם, מעניש את הרשעים וגומל טוב לצדיקים, סֶלָה (-סיום הענין).
