טו וַ֠יִּשְׁלַח חִירָ֨ם מֶֽלֶךְ־צ֤וֹר אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע כִּ֥י אֹת֛וֹ מָֽשְׁח֥וּ לְמֶ֖לֶךְ תַּ֣חַת אָבִ֑יהוּ כִּ֣י אֹהֵ֗ב הָיָ֥ה חִירָ֛ם לְדָוִ֖ד כָּל־הַיָּמִֽים׃ טז וַיִּשְׁלַ֣ח שְׁלֹמֹ֔ה אֶל־חִירָ֖ם לֵאמֹֽר׃ יז אַתָּ֨ה יָדַ֜עְתָּ אֶת־דָּוִ֣ד אָבִ֗י כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ לִבְנ֣וֹת בַּ֗יִת לְשֵׁם֙ ה֣' אֱלֹהָ֔יו מִפְּנֵ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר סְבָבֻ֑הוּ עַ֤ד תֵּת־ה֙' אֹתָ֔ם תַּ֖חַת כַּפּ֥וֹת רַגְלָֽי׃ יח וְעַתָּ֕ה הֵנִ֨יחַ ה֣' אֱלֹהַ֛י לִ֖י מִסָּבִ֑יב אֵ֣ין שָׂטָ֔ן וְאֵ֖ין פֶּ֥גַע רָֽע׃ יט וְהִנְנִ֣י אֹמֵ֔ר לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְשֵׁ֖ם ה֣' אֱלֹהָ֑י כַּֽאֲשֶׁ֣ר ׀ דִּבֶּ֣ר ה֗' אֶל־דָּוִ֤ד אָבִי֙ לֵאמֹ֔ר בִּנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֶתֵּ֤ן תַּחְתֶּ֨יךָ֙ עַל־כִּסְאֶ֔ךָ הֽוּא־יִבְנֶ֥ה הַבַּ֖יִת לִשְׁמִֽי׃
֍ ֍ ֍
(טו) וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה, לברכו ולדרוש בשלומו, כִּי שָׁמַע כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ, כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים, והברית שכרת חירם עם דוד המשיכה גם עם שלמה בנו.
(טז) וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חִירָם לֵאמֹר.
(יז) כיון שרצה שלמה לבקש את עזרתו של חירם בבניית בית המקדש, הקדים לומר לו דברי הסבר מדוע דוד אביו לא עסק בבניית בית המקדש, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי, כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָיו, מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ, עַד תֵּת ה' אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָי, ומחמת טירדות המלחמה לא היה יכול להתפנות לבניית בית המקדש. ועוד, שקשה לאדם לעשות דבר לשם ה' ללא פניות כלל, כאשר הוא מצפה להרויח דבר גדול, וכיון שידע דוד שעל ידי בניית בית המקדש ימצאו ישראל מנוחה מכל אויביהם, חשש שלא תהיה בניית הבית רק לשם ה', אלא גם כדי לשקוט מהמלחמות. ורק שלמה, שהובטח על ידי ה' שיהיה איש שלום ותהיה מלכותו שקטה, היה יכול לבנות את בית המקדש רק לשם ה'.
(יח) וְעַתָּה הֵנִיחַ ה' אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב, וגם ללא בניית בית המקדש איני חושש ממלחמות, אֵין שָׂטָן מן הגויים הקרובים אלי, וְאֵין פֶּגַע רָע – איני חושש שיפגעני אויב מארץ רחוקה בדרך מקרה.
(יט) וְהִנְנִי אֹמֵר – ומחמת כן יכול אני לומר שכוונתי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָי, ולא לשם פנייה אחרת, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל דָּוִד אָבִי לֵאמֹר, בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל כִּסְאֶךָ, שהוא ימצא מלוכה שקטה ונכונה ללא מלחמות, הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי, שלא יצרף לכך כוונה לשם מנוחה מהאויבים, שאינו צריך לכך.
