(ז) לְ֭מַעַן יֵחָֽלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַֽעֲנֵֽנִי׃
(ח) אֱלֹהִ֤ים ׀ דִּבֶּ֥ר בְּקָדְשׁ֗וֹ אֶ֫עְלֹ֥זָה אֲחַלְּקָ֥ה שְׁכֶ֑ם וְעֵ֖מֶק סֻכּ֣וֹת אֲמַדֵּֽד׃
(ט) לִ֤י גִלְעָ֨ד ׀ וְלִ֬י מְנַשֶּׁ֗ה וְ֭אֶפְרַיִם מָע֣וֹז רֹאשִׁ֑י יְ֝הוּדָ֗ה מְחֹֽקְקִֽי׃
(י) מוֹאָ֤ב ׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י עַל־אֱ֭דוֹם אַשְׁלִ֣יךְ נַֽעֲלִ֑י עָ֝לַ֗י פְּלֶ֣שֶׁת הִתְרוֹעָֽעִי׃
(ז) לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ – כדי שעם ישראל, שהם ידידיך, יֵצאו חלוצים למלחמה, אבקש שהוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ – תושיע אותם בדרך מופת ופלא, בהנהגה ניסית המיוחסת ל'ימין ה", וַעֲנֵנִי לבקשתי זו.
(ח) ומתאר עתה מה ענה לו ה' על בקשתו זו, אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ והשיב על תפילתנו, אֶעְלֹזָה – דבר זה שיאמר עתה, היה לשמחה לה', מה שאֲחַלְּקָה שְׁכֶם – שהאויבים כבשו את שכם וחילקו ביניהם את שללה, וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד – ומדדו את עמק סוכות לרשת את האדמות לעצמם.
(ט) ומבאר מדוע היתה בכך שמחה לפני ה', כי על ידי זה לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם – התעוררו גלעד ומנשה ואפרים להלחם באויבים, והצטרפו לדוד במלחמותיו, באופן שמָעוֹז רֹאשִׁי יהיה יְהוּדָה מְחֹקְקִי – דוד המלך הבא משבט יהודה, וכולם הצטרפו אליו להיות חלוצים בצבאו.
(י) ועל ידי שנצחו ישראל וכבשו את אויביהם, מוֹאָב יהיו לי לעבדים, ואשתמש בהם כמו בסִיר רַחְצִי, עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, דרך בזיון, כי אף הם נעשו עבדים לישראל באותו זמן, עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי – אבל יושבי פלשת לא נכנעו תחת ישראל באותו זמן, אך כביכול התחברו ונהיו רֵעִים לישראל, כי חדלו מלהלחם בהם.