יום ראשון
כ"ט תמוז התשפ"ד
יום ראשון
כ"ט תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 278, ספר ישעיהו, פרק מה, יד-יז

יד כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר ה֗' יְגִ֨יעַ מִצְרַ֥יִם וּֽסְחַר־כּוּשׁ֮ וּסְבָאִים֮ אַנְשֵׁ֣י מִדָּה֒ עָלַ֤יִךְ יַֽעֲבֹ֨רוּ֙ וְלָ֣ךְ יִֽהְי֔וּ אַֽחֲרַ֣יִךְ יֵלֵ֔כוּ בַּזִּקִּ֖ים יַֽעֲבֹ֑רוּ וְאֵלַ֤יִךְ יִֽשְׁתַּחֲווּ֙ אֵלַ֣יִךְ יִתְפַּלָּ֔לוּ אַ֣ךְ בָּ֥ךְ אֵ֛ל וְאֵ֥ין ע֖וֹד אֶ֥פֶס אֱלֹהִֽים׃ טו אָכֵ֕ן אַתָּ֖ה אֵ֣ל מִסְתַּתֵּ֑ר אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מוֹשִֽׁיעַ׃ טז בּ֥וֹשׁוּ וְגַֽם־נִכְלְמ֖וּ כֻּלָּ֑ם יַחְדָּו֙ הָֽלְכ֣וּ בַכְּלִמָּ֔ה חָֽרָשֵׁ֖י צִירִֽים׃ יז יִשְׂרָאֵל֙ נוֹשַׁ֣ע בַּֽה֔' תְּשׁוּעַ֖ת עֽוֹלָמִ֑ים לֹֽא־תֵבֹ֥שׁוּ וְלֹֽא־תִכָּלְמ֖וּ עַד־ע֥וֹלְמֵי עַֽד׃

֍֍֍

(יד) עתה אומר הנביא לישראל את התועלת שתצמח להם מהגלות שעברה עליהם, כי כֹּה אָמַר ה', יְגִיעַ מִצְרַיִם – הממון שהתייגעו המצריים לקבץ, וּסְחַר – הסחורה של ארץ כּוּשׁ, וּסְבָאִים, שהם אַנְשֵׁי מִדָּה (-גבוהי קומה), עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ לסחורה, וְלָךְ יִהְיוּ ממונם וסחורתם, ואותם סבאים אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ לשרתך, כשהם קשורים בַּזִּקִּים (-באזיקים) יַעֲבֹרוּ, כדרך העבדים. וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲווּ כל אלו, אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ, כי יראו אתכם כאמצעי בינם לבין ה', כי יאמרו בליבם, אַךְ בָּךְ אֵל – הא-ל השרה שכינתו רק בך, ולא באומה אחרת, וְאֵין עוֹד, וגם אֶפֶס אֱלֹהִים אחרים זולתו, כי הוא האלהים האמיתי והיחיד.

(טו) אָכֵן רואים אנו, כי אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר – מסתיר את עצמך מעימנו, מחמת עוונותינו, אך אתה רואה אותנו תמיד, ואתה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל המוֹשִׁיעַ אותם תמיד, גם בעת שאינם רואים זאת בגלוי.

(טז) וכל העובדים לעבודה זרה, בּוֹשׁוּ מעצמם, וְגַם נִכְלְמוּ מאחרים, כֻּלָּם, כי הבושה מעצמם היא על כך שעבודתם לא הועילה להם כלל, והכלימה מהאחרים היא על כך שהשפילו עצמם לפני עבודת אלילים שאין בה תועלת, יַחְדָּו הָלְכוּ בַכְּלִמָּה – כלימתם תלך ותשאר עתם תמיד, חָרָשֵׁי צִירִים – האמנים שעושים את פסילי העבודה זרה (ומכונים 'צירים' כיון שהיתה דרכם לבנות את הפסלים באופן שייראה כאילו הם סובבים מעצמם על צירם, לגרום לאנשים להאמין בהם).

(יז) וכנגד הבושה והכלימה שתשיג את עובדי האלילים, הרי כיון שיִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לכן לֹא תֵבֹשׁוּ, שהרי בקשתכם ותפילתכם התקבלה, וְלֹא תִכָּלְמוּ, כי התשועה היתה על ידי האל הגדול, ויהיו במצבם הטוב הזה עַד עוֹלְמֵי עַד, בהיפך מעובדי האלילים, שישארו בבושתם וכלימתם לעולם.

 

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)