כ וְעַתָּ֡ה צַוֵּה֩ וְיִכְרְתוּ־לִ֨י אֲרָזִ֜ים מִן־הַלְּבָנ֗וֹן וַֽעֲבָדַי֙ יִֽהְי֣וּ עִם־עֲבָדֶ֔יךָ וּשְׂכַ֤ר עֲבָדֶ֨יךָ֙ אֶתֵּ֣ן לְךָ֔ כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר תֹּאמֵ֑ר כִּ֣י ׀ אַתָּ֣ה יָדַ֗עְתָּ כִּ֣י אֵ֥ין בָּ֛נוּ אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ לִכְרָת־עֵצִ֖ים כַּצִּֽדֹנִֽים׃ כא וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֧עַ חִירָ֛ם אֶת־דִּבְרֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה וַיִּשְׂמַ֣ח מְאֹ֑ד וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ ה֙' הַיּ֔וֹם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לְדָוִד֙ בֵּ֣ן חָכָ֔ם עַל־הָעָ֥ם הָרָ֖ב הַזֶּֽה׃ כב וַיִּשְׁלַ֤ח חִירָם֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֣ה לֵאמֹ֔ר שָׁמַ֕עְתִּי אֵ֥ת אֲשֶׁר־שָׁלַ֖חְתָּ אֵלָ֑י אֲנִ֤י אֶֽעֱשֶׂה֙ אֶת־כָּל־חֶפְצְךָ֔ בַּֽעֲצֵ֥י אֲרָזִ֖ים וּבַֽעֲצֵ֥י בְרוֹשִֽׁים׃ כג עֲ֠בָדַי יֹרִ֨דוּ מִן־הַלְּבָנ֜וֹן יָ֗מָּה וַֽ֠אֲנִי אֲשִׂימֵ֨ם דֹּֽבְר֤וֹת בַּיָּם֙ עַֽד־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֥ח אֵלַ֛י וְנִפַּצְתִּ֥ים שָׁ֖ם וְאַתָּ֣ה תִשָּׂ֑א וְאַתָּה֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֶת־חֶפְצִ֔י לָתֵ֖ת לֶ֥חֶם בֵּיתִֽי׃
֍ ֍ ֍
(כ) אחרי שפירט שלמה המלך לחירם מלך צור שרצונו לבנות בית לה', וממשמעות דבריו היה ניתן להבין שיהא זה בנין עצום ומפואר ביותר, ביקש שלמה מחירם בקשה קטנה ביותר, וְעַתָּה צַוֵּה לעבדיך וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן – שיעזרו לי בכריתת הארזים בלבנון אשר בתוך ארץ ישראל, וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ, וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר, והטעם שאני זקוק לעזרתך כדי לכרות את העצים שבתוך תחום ארצי, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ היֹדֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדֹנִים, שהם מומחים לכך.
(כא) וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה, הבין היטב שלא יעלה על הדעת שהקדים שלמה את כל ההקדמה הארוכה הזו בענין בנין בית המקדש רק כדי לבקש את עזרת האומנים שלו בכריתת עציו, אלא כוונתו לרמוז שיש לו בקשה גדולה יותר, שאינו רוצה לאומרה בפירוש, והיינו שיתן לו ארזים וברושים מארץ צור בעצמה, ששם העצים משובחים יותר, ומרובים יותר, וַיִּשְׂמַח חירם מְאֹד, וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ ה' הַיּוֹם, אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם עַל הָעָם הָרָב הַזֶּה, שמכך ששאל דבר מועט, כדרך הנימוס, ורמז על בקשתו הגדולה יותר, זהו סימן לחכמתו המרובה.
(כב) וַיִּשְׁלַח חִירָם אֶל שְׁלֹמֹה לֵאמֹר, שָׁמַעְתִּי – הבנתי אֵת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלָי, שכוונתך שאתן לך ארזים וברושים משלי, אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל חֶפְצְךָ – כל רצונך, גם מה שלא אמרת בפירוש, בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים, שאכרות אותם מארצי ואשלח אליך.
(כג) עֲבָדַי יֹרִדוּ את העצים מִן הַלְּבָנוֹן אשר בחלק צור יָמָּה – אל הים הגדול, וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת השטות בַּיָּם עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אֵלַי להודיעני שלשם אתה רוצה שאשלחם, וְנִפַּצְתִּים שָׁם – אפריד שם את קישורי העצים זה לזה, וְאַתָּה תִשָּׂא את העצים משם לירושלים, ותמורת זאת, וְאַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת חֶפְצִי, לָתֵת לֶחֶם בֵּיתִי.
