ל׳ בניסן ה׳תשפ״ב
שיעור 286, ספר משלי, פרק כד, א-ב
א אַל־תְּ֭קַנֵּא בְּאַנְשֵׁ֣י רָעָ֑ה וְאַל־תִּ֝תְאָ֗יו לִֽהְי֥וֹת אִתָּֽם׃ ב כִּי־שֹׁ֭ד יֶהְגֶּ֣ה לִבָּ֑ם וְ֝עָמָ֗ל שִׂפְתֵיהֶ֥ם תְּדַבֵּֽרְנָה׃
֍ ֍ ֍
פרק כד
(א) אַל תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה – אל תקנא במעשיהם של עושי רעה, לרצות לעשות כמעשיהם, וְאַל תִּתְאָו [-אל תתאוה ותרצה] לִהְיוֹת אִתָּם באהבה ובאחוה, כדי להשיג מהם תועלת, הגם שלא תעשה כמעשיהם.
(ב) ומבאר מדוע לא תקנא בהם לעשות כמעשיהם, כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם – ליבם הוגה וחושב תמיד על השוד והשבר שיבואו אליהם, ואין הצלחתם אמיתית. ואל תהיה איתם אפילו אם תחשוב שלא ללמוד מהם, וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה – כי שפתיהם תדברנה דברי יגיעת נפש המביאים לידי חטא, ומתוך שתהיה איתם תלמד ממעשיהם לעשות כמותם.
"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)
1
1
הלכות הימים האחרונים בנושא: כתובים