י״א באייר ה׳תשפ״ב
שיעור 294, ספר משלי, פרק כד, יז-יח
יז בִּנְפֹ֣ל אֽ֭וֹיִבְךָ אַל־תִּשְׂמָ֑ח וּ֝בִכָּֽשְׁל֗וֹ אַל־יָגֵ֥ל לִבֶּֽךָ׃ יח פֶּן־יִרְאֶ֣ה יְ֭הוָה וְרַ֣ע בְּעֵינָ֑יו וְהֵשִׁ֖יב מֵֽעָלָ֣יו אַפּֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(יז) בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ, אַל תִּשְׂמָח – לא תהיה לך שמחה תמידית וקבועה על כך שנפל ממדרגתו [כי לשון 'שמחה' מורה על הקביעות וההתמדה], וּבִכָּשְׁלוֹ, שזו התחלת הנפילה, אַל יָגֵל לִבֶּךָ בשמחה מחודשת [שזהו ביאור לשון 'גילה'] כשבאה אליך הבשורה על תחילת נפילתו.
(יח) פֶּן יִרְאֶה ה' את מידת הנקמה והאכזריות שבך, וְיַשְׁוֶה את מעשיך ומחשבותיך אל מול מעשי ומחשבות אויבך, וְרַע בְּעֵינָיו המעשה שלך יותר משל אויבך, עד שהלה יהיה כצדיק לעומתך, ומחמת כן וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ, ויפנה להעניש אותך.
"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)
1
1
הלכות הימים האחרונים בנושא: כתובים