יום שישי
כ"ז תמוז התשפ"ד
יום שישי
כ"ז תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 33, ספר מלכים א, פרק ו, יא-יח

יא וַֽיְהִי֙ דְּבַר־ה֔' אֶל־שְׁלֹמֹ֖ה לֵאמֹֽר׃ יב הַבַּ֨יִת הַזֶּ֜ה אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה בֹנֶ֗ה אִם־תֵּלֵ֤ךְ בְּחֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֣י תַּֽעֲשֶׂ֔ה וְשָֽׁמַרְתָּ֥ אֶת־כָּל־מִצְוֹתַ֖י לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם וַהֲקִֽמֹתִ֤י אֶת־דְּבָרִי֙ אִתָּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־דָּוִ֥ד אָבִֽיךָ׃ יג וְשָׁ֣כַנְתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א אֶֽעֱזֹ֖ב אֶת־עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ יד וַיִּ֧בֶן שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־הַבַּ֖יִת וַיְכַלֵּֽהוּ׃ טו וַיִּבֶן֩ אֶת־קִיר֨וֹת הַבַּ֤יִת מִבַּ֨יְתָה֙ בְּצַלְע֣וֹת אֲרָזִ֔ים מִקַּרְקַ֤ע הַבַּ֨יִת֙ עַד־קִיר֣וֹת הַסִּפֻּ֔ן צִפָּ֥ה עֵ֖ץ מִבָּ֑יִת וַיְצַ֛ף אֶת־קַרְקַ֥ע הַבַּ֖יִת בְּצַלְע֥וֹת בְּרוֹשִֽׁים׃ טז וַיִּבֶן֩ אֶת־עֶשְׂרִ֨ים אַמָּ֜ה מִֽיַּרְכְּתֵ֤י הַבַּ֨יִת֙ בְּצַלְע֣וֹת אֲרָזִ֔ים מִן־הַקַּרְקַ֖ע עַד־הַקִּיר֑וֹת וַיִּ֤בֶן לוֹ֙ מִבַּ֣יִת לִדְבִ֔יר לְקֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃ יז וְאַרְבָּעִ֥ים בָּֽאַמָּ֖ה הָיָ֣ה הַבָּ֑יִת ה֖וּא הַֽהֵיכָ֥ל לִפְנָֽי׃ יח וְאֶ֤רֶז אֶל־הַבַּ֨יִת֙ פְּנִ֔ימָה מִקְלַ֣עַת פְּקָעִ֔ים וּפְטוּרֵ֖י צִצִּ֑ים הַכֹּ֣ל אֶ֔רֶז אֵ֥ין אֶ֖בֶן נִרְאָֽה׃

 

֍            ֍            ֍

 

(יא) בעת שהסתיימה בניית התקרה של ההיכל, הושלמה בניית החלק החיצוני של בית המקדש, העשוי מאבנים וקורות, ועדיין לא הותחלה בניית החלק הפנימי של המקדש, שנעשה מחיפוי של עצים, היה זה הזמן המתאים לנבואה שנאמרה לשלמה, וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל שְׁלֹמֹה לֵאמֹר.

(יב) הַבַּיִת הַזֶּה, אין העיקר שבו הבנין של האבנים והעצים הנעשה על ידי האומנים, אלא העיקר הוא החלק אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה, ועניינו הוא שיתאחדו על ידו כל ישראל לעבוד את ה' שכם אחד, אִם תעשה כן ותֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי, וְאֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְוֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם, וַהֲקִמֹתִי אֶת דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל דָּוִד אָבִיךָ, כי מלכות בית דוד ובית המקדש היו מקושרים זה בזה, ותלויים זה בזה, וה' נתן את כסא המלכות לבית דוד רק בתנאי שישמרו את תורתו ומצוותיו.

(יג) ואם תעשה כן, אז וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל.

(יד) אחר הנבואה הזו סיים שלמה את בניית החלק הפנימי של הבית, וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת בחלקו הפנימי, וַיְכַלֵּהוּ.

(טו) וכיצד בנה את חלקו הפנימי, וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת, מעבר לקירות האבן של ההיכל, מִבַּיְתָה – בחלקם הפנימי, בְּצַלְעוֹת עצי אֲרָזִים, וקירות פנימיים אלו של ארזים היו מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד קִירוֹת הַסִּפֻּן – עד תיקרת ההיכל, כל זה צִפָּה עֵץ מִבָּיִת. ומלבד קירות ההיכל, וַיְצַף גם אֶת קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת בְּרוֹשִׁים.

(טז) אמנם בקדש הקדשים לא היה הציפוי בדומה להיכל, כי בהיכל היה ציפוי העץ מהקרקע ועד התקרה, ואילו בקדש הקדשים לא עשה כן, אלא וַיִּבֶן אֶת עֶשְׂרִים אַמָּה מִיַּרְכְּתֵי הַבַּיִת – ציפה את הקירות רק עד גובה עשרים אמה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים, מִן הַקַּרְקַע עַד הַקִּירוֹת, ולא עד התקרה, ומגובה עשרים אמה ועד התקרה חיפה את קירות האבן באבנים טובות, וכן את הריצפה לא ציפה בעצי ברושים כמו בהיכל, אלא ציפה את ריצפת קדש הקדשים בזהב טהור. וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת – בנה בחלק הפנימי מחיצה בין ההיכל לבין קדש הקדשים, לִדְבִיר – להיות מחיצה המפסיקה לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. (יז) וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת, הוּא הַהֵיכָל, שנשאר לִפְנָי – לפני קדש הקדשים.

(יח) וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה – בפנים ההיכל היו כל הקירות מכוסים עצי ארזים [לא כמו קדש הקדשים שחיפו רק גובה עשרים אמה בעצי ארז], מִקְלַעַת פְּקָעִים – ציורי פירות, וּפְטוּרֵי צִצִּים – ועיטורי פרחים, הַכֹּל היה מכוסה אֶרֶז, אֵין אֶבֶן נִרְאָה כלל.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)