י וְתָפֵ֤ק לָֽרָעֵב֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְנֶ֥פֶשׁ נַֽעֲנָ֖ה תַּשְׂבִּ֑יעַ וְזָרַ֤ח בַּחֹ֨שֶׁךְ֙ אוֹרֶ֔ךָ וַאֲפֵלָֽתְךָ֖ כַּֽצָּהֳרָֽיִם׃ יא וְנָֽחֲךָ֣ ה֮' תָּמִיד֒ וְהִשְׂבִּ֤יעַ בְּצַחְצָחוֹת֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְעַצְמֹתֶ֖יךָ יַֽחֲלִ֑יץ וְהָיִ֨יתָ֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וּכְמוֹצָ֣א מַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְכַזְּב֖וּ מֵימָֽיו׃ יב וּבָנ֤וּ מִמְּךָ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם מֽוֹסְדֵ֥י דוֹר־וָד֖וֹר תְּקוֹמֵ֑ם וְקֹרָ֤א לְךָ֙ גֹּדֵ֣ר פֶּ֔רֶץ מְשֹׁבֵ֥ב נְתִיב֖וֹת לָשָֽׁבֶת׃
֍֍֍
(י) אמנם אם מלבד ההימנעות מחטאים תבחר גם בעשיית הטוב יותר מחיוב התורה, מחמת אהבת ה', וְתָפֵק (-ותוציא) לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ, שחוץ ממה שאתה חייב לתת לו מצד חיוב צדקה, תתן לו בלב שלם ושמח מחמת שמחתך במצוות ה', וכאילו לא תתן לו רק את הלחם לאכול, אלא תוציא ותתן לו את נפשך, וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ – מלבד השבעת גופו במאכל, תשביע את נפשו בדברי ניחומים, אז יהיה שכרך גדול הרבה יותר, כי קודם לכן אמר 'יבקע כשחר אורך', שזו הארה איטית שבאה בסוף הלילה, וכך הישועה תהיה בסוף הצרה ובהדרגה, אבל אם תעשה גם מעשים טובים אלו, וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ – באמצע החושך יזרח האור בבת אחת, וַאֲפֵלָתְךָ, שזהו החושך הכבד יותר, יאיר כַּצָּהֳרָיִם, כי לא תהיה הישועה בדרכי הטבע, אלא בהשגחה פרטית וניסית.
(יא) וכנגד מה שאמר קודם לכן 'אז תקרא וה' יענה', אומר עתה שכאשר יגיע למדרגה זו לא יצטרך כלל לקרוא אל הק, אלא וְנָחֲךָ (-ינחה אותך) ה' תָּמִיד, ללא הפסקה כלל, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת (-באור צח ומצוחצח) את נַפְשֶׁךָ. וגם מצד הגוף יהיה השפע גדול יותר, וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ – ידשן, וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה – רווי במים, שעל ידי זה כל הצמחים שבו מלבלבים, וכך העצמות ישפיעו על כל הגוף כוחות מחודשים, וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו כך תהיה הצלחתך הנפשית, להשפיע חכמתך ברבים.
(יב) וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם – אתה תתקן את הדברים שנחרבו מעולם, שהם אמונות ודעות נפסדות, ומעשים רעים, מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם – תייסד יסודות קבועים בקיום המצוות והאמונה בכל דור ודור, וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ, על כך שבנית את האמונות שנחרבו, מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת, כי על ידי דרכיך המורים אורחות חיים יהיה הישוב כראוי.
