א אָ֣ז יַקְהֵ֣ל שְׁלֹמֹ֣ה אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל אֶת־כָּל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּוֹת֩ נְשִׂיאֵ֨י הָֽאָב֜וֹת לִבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה יְרֽוּשָׁלִָ֑ם לְֽהַעֲל֞וֹת אֶת־אֲר֧וֹן בְּרִית־ה֛' מֵעִ֥יר דָּוִ֖ד הִ֥יא צִיּֽוֹן׃ ב וַיִּקָּ֨הֲל֜וּ אֶל־הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ כָּל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּיֶ֥רַח הָאֵֽתָנִ֖ים בֶּחָ֑ג ה֖וּא הַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי׃ ג וַיָּבֹ֕אוּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הַכֹּֽהֲנִ֖ים אֶת־הָֽאָרֽוֹן׃ ד וַֽיַּעֲל֞וּ אֶת־אֲר֤וֹן ה֙' וְאֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֶת־כָּל־כְּלֵ֥י הַקֹּ֖דֶשׁ אֲשֶׁ֣ר בָּאֹ֑הֶל וַיַּֽעֲל֣וּ אֹתָ֔ם הַכֹּֽהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּֽם׃ ה וְהַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה וְכָל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ הַנּֽוֹעָדִ֣ים עָלָ֔יו אִתּ֖וֹ לִפְנֵ֣י הָֽאָר֑וֹן מְזַבְּחִים֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִסָּפְר֛וּ וְלֹ֥א יִמָּנ֖וּ מֵרֹֽב׃
֍ ֍ ֍
(א) לאחר שסיים שלמה לבנות את בית המקדש, היה צריך לקדש את העזרות על ידי סנהדרין גדולה של שבעים ואחד, אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל – דייני ישראל, והם הסנהדרין הגדולה, וגם קיבץ אֶת כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְרוּשָׁלִָם – כדי לכבד את המלכות, וכדי לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' מֵעִיר דָּוִד הִיא צִיּוֹן, ששם היה מונח ארון הברית עד עתה.
(ב) ואמנם, אף ששלמה הקהיל רק את הדיינים וראשי המטות, וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מעצמם כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, לכבוד שלמה המלך, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג – בחוש תשרי, בחג הסוכות, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, כדי לחוג את הרגל בירושלים, ולראות את בנין בית המקדש.
(ג) וַיָּבֹאוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, שהם היו המוזמנים העיקריים על ידי שלמה המלך, וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָרוֹן.
(ד) וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן ה', וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד, וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל, וַיַּעֲלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם – הכהנים העלו את ארון הברית, והלויים העלו את שאר הכלים, אשר בחלקם השתמשו בבית המקדש, כמו המנורה והשולחן, וחלקם נגנזו בעליית הקדש.
(ה) וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו – כל האנשים שהוזמנו על ידו, והכוונה לסנהדרין, היו אִתּוֹ לִפְנֵי הָאָרוֹן, מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר, אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב.
