שיעור 48, ספר דניאל, פרק ה, ג-ד

ג בֵּאדַ֗יִן הַיְתִיו֙ מָאנֵ֣י דַֽהֲבָ֔א דִּ֣י הַנְפִּ֗קוּ מִן־הֵ֥יכְלָ֛א דִּֽי־בֵ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירֽוּשְׁלֶ֑ם וְאִשְׁתִּ֣יו בְּה֗וֹן מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי שֵֽׁגְלָתֵ֖הּ וּלְחֵֽנָתֵֽהּ׃ ד אִשְׁתִּ֖יו חַמְרָ֑א וְ֠שַׁבַּחוּ לֵֽאלָהֵ֞י דַּֽהֲבָ֧א וְכַסְפָּ֛א נְחָשָׁ֥א פַרְזְלָ֖א אָעָ֥א וְאַבְנָֽא׃

(ג) בֵּאדַיִן הַיְתִיו מָאנֵי דַהֲבָא – אז הביאו עבדיו את כלי הזהב דִּי הַנְפִּקוּ מִן הֵיכְלָא דִּי בֵית אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם – שהוציאו מהיכל בית האלהים שבירושלים (ומרמז בזה שעבדיו כיבדו את בית המקדש יותר ממנו, ולכן כינו אותו 'היכל בית האלהים', ולא 'היכל' סתם, וכן לא הביאו את כלי הכסף, אלא הביאו דוקא את כלי הזהב, שבהם עבדו בעבודות הפנימיות שבבית המקדש, כדי להראות בכך שאף על פי ששכינת ה' שורה שם ויש בהם קדושה יתירה, הצליחו להתגבר ולכבוש את המקום, והתכוונו להודות לעבודה זרה שלהם על כך), וְאִשְׁתִּיו בְּהוֹן מַלְכָּא וְרַבְרְבָנוֹהִי – ושתו בכלים אלו המלך ושריו, שֵׁגְלָתֵהּ וּלְחֵנָתֵהּ – נשותיו ופילגשיו, והיה בכך בזיון לכלי הקודש, ששתו בהם יין, ובתערובת אנשים ונשים.

(ד) אִשְׁתִּיו חַמְרָא – שתו בכלים אלו יין, וגם זה היה בזיון גדול יותר משימוש רגיל בכלי הקודש, וְשַׁבַּחוּ לֵאלָהֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא נְחָשָׁא פַרְזְלָא אָעָא וְאַבְנָא – ושיבחו בדבריהם את אלהי הזהב, הכסף, הנחשת, הברזל, העץ והאבן, כאילו הם התגברו על אלהי היהודים וניצחום.