יום שלישי
כ"ה חשון התשפ"ה
יום שלישי
כ"ה חשון התשפ"ה

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 512, ספר תהילים, פרק קו, יט-כג

(יט) יַֽעֲשׂוּ־עֵ֥גֶל בְּחֹרֵ֑ב וַ֝יִּשְׁתַּֽחֲו֗וּ לְמַסֵּכָֽה׃

(כ) וַיָּמִ֥ירוּ אֶת־כְּבוֹדָ֑ם בְּתַבְנִ֥ית שׁ֗֝וֹר אֹכֵ֥ל עֵֽשֶׂב׃

(כא) שָֽׁ֭כְחוּ אֵ֣ל מֽוֹשִׁיעָ֑ם עֹשֶׂ֖ה גְדֹל֣וֹת בְּמִצְרָֽיִם׃

(כב) נִ֭פְלָאוֹת בְּאֶ֣רֶץ חָ֑ם נֽ֝וֹרָא֗וֹת עַל־יַם־סֽוּף׃

(כג) וַיֹּ֗אמֶר לְֽהַשְׁמִ֫ידָ֥ם לוּלֵ֡י מֹ֘שֶׁ֤ה בְחִיר֗וֹ עָמַ֣ד בַּפֶּ֣רֶץ לְפָנָ֑יו לְהָשִׁ֥יב חֲ֝מָת֗וֹ מֵֽהַשְׁחִֽית׃

(יט) יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה (אמנם חטא העגל היה לפני עדת קרח, אך שינה את הסדר כדי להגדיל את עוון קרח ועדתו, כי בעת עשיית העגל היתה טענתם שהם צריכים אמצעי בין ה' לבינם, וכיון שחשבו שמשה מת עשו את העגל, ואילו במחלוקת קרח ועדתו טענו שכל העדה כולם קדושים, ואינם צריכים שמשה רבינו יהיה העומד בין ה' לבינם).

(כ) וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם, שזו ההנהגה שהיתה על ידי משה רבינו (והנהגה זו רמוזה ב'פני אדם' שבמרכבה), בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב (והוא 'פני שור' הנמצא בשמאל המרכבה), והיה ענין חטאם בכך חשבו שה' מסר את ההנהגה לכוחות הטבע, ורצו לרצות ולפייס את הכוחות הללו, כפי שלמדו מהמצריים.

(כא) ובמעשים אלו שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם, כי הרי בזמן שהושיעם ראו שהנהגתם אינה תלויה בכוחות הטבע אלא רק בה', עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם, ולשון 'גדולה' מורה על כך שהוא סיבת כל הסיבות, והכל בא מכוחו בלבד, ועל כך נאמר לפרעה "בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה'" (שמות ז' י"ז), והיה להם לזכור זאת.

(כב) ובמכות שהביא על המצריים הראה להם ה' שהוא עושה נִפְלָאוֹת, נגד חוקי הטבע, בְּאֶרֶץ חָם, ועל כך נאמר "לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (שמות ח' י"ח). ואף הראה להם נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף, ששם התייראו ישראל מה', ולשון 'נורא' מורה על כך שהוא מנהיג לבדו את ההנהגה הפרטית, ועל כך נאמר "בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ" (שמות ט' י"ד).

(כג) וכשחטאו בעגל נגזרה עליהם כליה, וַיֹּאמֶר ה' לְהַשְׁמִידָם, אך הוסיף ה' לומר באותו זמן שהשמדתם תהיה לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ, כמו שנאמר שם "הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם" (דברים ט' י"ד), ומכך הבין משה שהדבר תלוי בו, ולכן עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו, ואמנם לא הצליח להשיב את ה'אף' החיצוני, כי היתה מגיפה בעם, אך הצליח לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ הפנימית מֵהַשְׁחִית, וכיון שהיה האף ללא חימה, לא היתה שם כליה גמורה.

 

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)