יום שלישי
כ"ד תמוז התשפ"ד
יום שלישי
כ"ד תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 57, ספר מלכים א, פרק ח, נט-סד

נט וְיִֽהְי֨וּ דְבָרַ֜י אֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר הִתְחַנַּ֨נְתִּי֙ לִפְנֵ֣י ה֔' קְרֹבִ֛ים אֶל־ה֥' אֱלֹהֵ֖ינוּ יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה לַֽעֲשׂ֣וֹת ׀ מִשְׁפַּ֣ט עַבְדּ֗וֹ וּמִשְׁפַּ֛ט עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵ֖ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃ ס לְמַ֗עַן דַּ֚עַת כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֥י ה֖' ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֑ים אֵ֖ין עֽוֹד׃ סא וְהָיָ֤ה לְבַבְכֶם֙ שָׁלֵ֔ם עִ֖ם ה֣' אֱלֹהֵ֑ינוּ לָלֶ֧כֶת בְּחֻקָּ֛יו וְלִשְׁמֹ֥ר מִצְוֹתָ֖יו כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ סב וְֽהַמֶּ֔לֶךְ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל עִמּ֑וֹ זֹֽבְחִ֥ים זֶ֖בַח לִפְנֵ֥י הֽ'׃ סג וַיִּזְבַּ֣ח שְׁלֹמֹ֗ה אֵ֣ת זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ אֲשֶׁ֣ר זָבַ֣ח לַֽה֒' בָּקָ֗ר עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֨יִם֙ אֶ֔לֶף וְצֹ֕אן מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וַֽיַּחְנְכוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית ה֔' הַמֶּ֖לֶךְ וְכָל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ סד בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא קִדַּ֨שׁ הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־תּ֣וֹךְ הֶֽחָצֵ֗ר אֲשֶׁר֙ לִפְנֵ֣י בֵית־ה֔' כִּי־עָ֣שָׂה שָׁ֗ם אֶת־הָֽעֹלָה֙ וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה וְאֵ֖ת חֶלְבֵ֣י הַשְּׁלָמִ֑ים כִּֽי־מִזְבַּ֤ח הַנְּחֹ֨שֶׁת֙ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵ֣י ה֔' קָטֹ֗ן מֵֽהָכִיל֙ אֶת־הָֽעֹלָ֣ה וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה וְאֵ֖ת חֶלְבֵ֥י הַשְּׁלָמִֽים׃

 

֍            ֍            ֍

 

(נט) עתה הוסיף שלמה לבקש שלא תהיה השגחת ה' על ישראל באופן כללי, פעם בשנה, אלא וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי ה' קְרֹבִים אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה, כפי שהיתה ההנהגה עם ישראל כשהיו במדבר, שניתן להם הַמָּן בכל יום ויום, כך יהיה גם עתה, לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, בהשגחה קבועה ופרטית.

(ס) והתועלת בכך שתהיה השגחת ה' על ישראל תמידית ומחודשת בכל יום ויום, לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד, כי ההשגחה הכללית הנעשית פעם בשנה קרובה אל דרכי הטבע, ואומות העולם תולים זאת בטבע.

(סא) ותועלת נוספת יש בצורת השגחה זו, גם ביחס לעם ישראל בעצמם, כי על ידי שיראו את השגחת ה' הקבועה והתמידית עליהם, וְהָיָה לְבַבְכֶם שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹהֵינוּ, לָלֶכֶת בְּחֻקָּיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו כַּיּוֹם הַזֶּה.

(סב) וְהַמֶּלֶךְ, וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, זֹבְחִים זֶבַח לִפְנֵי ה'.

(סג) וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַה', בָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף, וְצֹאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף, וַיַּחְנְכוּ אֶת בֵּית ה', הַמֶּלֶךְ וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

(סד) בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר – את ריצפת העזרה אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית ה', שתהיה לריצפה קדושת מזבח ויהא ניתן להקטיר עליה, כִּי עָשָׂה שָׁם, על הריצפה, אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים, כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' קָטֹן מֵהָכִיל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים, לעוצם ריבוי הקורבנות באותו היום.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)