שיעור 653, ספר תהילים, פרק קמה, א-ד

(א) תְּהִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲרֽוֹמִמְךָ֣ אֱלוֹהַ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַאֲבָֽרְכָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

(ב) בְּכָל־י֥וֹם אֲבָֽרְכֶ֑ךָּ וַאֲהַֽלְלָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

(ג) גָּ֘ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד וְ֝לִגְדֻלָּת֗וֹ אֵ֣ין חֵֽקֶר׃

(ד) דּ֣וֹר לְ֭דוֹר יְשַׁבַּ֣ח מַֽעֲשֶׂ֑יךָ וּגְב֖וּרֹתֶ֣יךָ יַגִּֽידוּ׃

פרק קמה

מזמור זה לגודל חשיבותו מסודר לפי אותיות האל"ף בי"ת, ובו מהלל את ה' הן על רוממותו האמיתית, שאין לנו השגה בה, והן על פעולותיו החיצוניות, שבאמצעותן אנו משיגים את גדלותו:

(א) תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ ברוממות עליונה שאין לאדם תפיסה והשגה בה, מצד שאתה אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ, מרומם על כל ברכה ותהילה, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ – ומצד הנהגתך הגלויה עמנו המפרסמת את שמך בין בני האדם, אברכך על הטובות שאתה משפיע עלינו, כי מהות ה'ברכה' היא כביכול הוספת שפע למעלה על ידי מעשינו הטובים, כדי שנהיה ראויים לקבלת טובה וברכה מאת ה', שהוא מקור הברכה והטוב, לְעוֹלָם וָעֶד.

(ב) וברכה זו מתמידה ומתחדשת, ועל כן בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ, כי ה' מחדש בטובו בכל יום את כל מעשה בראשית, ומוריד ברכה מחודשת לעולם, ועל ידי זה וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד, כי מצד ה' בעצמו לא יתכן שנהלל אותו, כי אין לנו השגה בו, ו"לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה" (לעיל ס"ה ב'), ורק מצד הברכה המושפעת עלינו ממנו ניכרת תהילתו לכל, ואנו יכולים להלל את שם ה', המורה על ההשגה שלנו בה' מצד פעולותיו, וכשם שהברכה מתחדשת בכל יום, כך ההילול יתחדש לעולם ועד.

(ג) גָּדוֹל יְיָ בכך שהוא הסיבה הראשונה לכל דבר, והוא עושה את כל הדברים עד התוצאה האחרונה, וּמְהֻלָּל מְאֹד בגדולה זו, אך אף על פי כן וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר – אין לנו דרך לחקור ולידע את גדולתו האמיתית מצד עצמו, כי ככל שנוסיף להתבונן בכך, נבין שאין לנו ידיעה ותפיסה בגדולתו.

(ד) וכיון שאין לנו אחיזה בגדולתך מצד עצמה, לכן דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח את מַעֲשֶׂיךָ, שרק על ידם אנו יכולים לראות את כחך ובהם אתה ניכר לעינינו, וכיון שבכל דור מתחדשות השגות בעניני הטבע שלא השיגו הדורות הקודמים, לכן מדור לדור יוסיפו לשבח אותך יותר ויותר. ומלבד מה שישבחו אותך על הדברים הקבועים בדרכי הטבע, וּגְבוּרֹתֶיךָ הניכרות בזמן שאתה מנהיג את העולם בדרך נס מחוץ לגדרי הטבע, כאשר תרצה לגבור על אויביך, יַגִּידוּ, ולשון 'הגדה' מורה על דבר מחודש שאירע עתה, והמגיד מספר אותו.