שיעור 654, ספר תהילים, פרק קמה, ה-ח

(ה) הֲ֭דַר כְּב֣וֹד הוֹדֶ֑ךָ וְדִבְרֵ֖י נִפְלְאֹתֶ֣יךָ אָשִֽׂיחָה׃

(ו) וֶֽעֱז֣וּז נֽוֹרְאֹתֶ֣יךָ יֹאמֵ֑רוּ וּגְדֻלָּֽתְךָ֥ אֲסַפְּרֶֽנָּה׃

(ז) זֵ֣כֶר רַב־טֽוּבְךָ֣ יַבִּ֑יעוּ וְצִדְקָֽתְךָ֥ יְרַנֵּֽנוּ׃

(ח) חַנּ֣וּן וְרַח֣וּם יְהוָ֑ה אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וּגְדָל־חָֽסֶד׃

(ה) אמנם אף שהמון העם יוסיפו לשבח אותך יותר מדור לדור, ואף שהם יגידו הגדה חדשה על מעשי גבורותיך, הרי אצלי אין הדברים מחודשים, אלא הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ הנראה בהנהגת הטבע הקבועה (ה'הוד' הוא פנימי, וה'הדר' הוא החיצוני, וכאילו אומר, על ידי ההדר החיצוני הנראה בחכמת הטבע אני יודע על ההוד הפנימי של כבודך, והיינו פנימיות הדברים באורותיהם העליונים), וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ הנראים בעת שתעשה ניסים גלויים, אָשִׂיחָה – הרי הם אצלי כדבר שאני מורגל לָשׂוּחַ בו ולאומרו, כי אני רגיל לשבח אותך על שתי ההנהגות הללו, הטבעיות והניסיות, ואין הם אצלי כדבר מחודש.

(ו) וחילוק נוסף יש בין המון העם לביני, וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ – המון העם ידברו על עוז הנוראות שעשית להעניש את המצריים, את קרח ועדתו, ושאר החוטאים, ומחמת כן יתייראו מעונשך, וכאילו כל השגתם בך היא בכך שאתה נורא להעניש, וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה – אך אני אספר את הדברים מצד גדולתך הנראית בהם, כי שורש כל הניסים הללו במידת החסד והגדולה, להיטיב עם אוהבי שמך.

(ז) ועל ידי שנתבונן בגדולתך, זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ – ישימו בני אדם ליבם לזכור את ריבוי טובתך, ויבינו שהנוראות שאתה עושה הם מצד הטובה לצדיקים, ולא מצד הרעה לרשעים, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ – ירננו בשמחה על דרכי צדקתך העליונה, להיטיב עם בני האדם יותר מכפי הראוי להם לפי מעשיהם.

(ח) ויכירו שצדקה זו היא מחמת שחַנּוּן וְרַחוּם יְיָ, וכל מעשיו הם מצד חנינתו לתת מתנת חינם, ומחמת רחמיו על בני האדם. וגם בהנהגתו עם הרשעים הוא אֶרֶךְ אַפַּיִם ואינו מעניש מיד, וּגְדָל חָסֶד אם ישובו בתשובה.