ט וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם מָ֚ה אַתֶּ֣ם נֽוֹעָצִ֔ים וְנָשִׁ֥יב דָּבָ֖ר אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁ֨ר דִּבְּר֤וּ אֵלַי֙ לֵאמֹ֔ר הָקֵל֙ מִן־הָעֹ֔ל אֲשֶׁר־נָתַ֥ן אָבִ֖יךָ עָלֵֽינוּ׃ י וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּֽדְל֣וּ אִתּוֹ֮ לֵאמֹר֒ כֹּֽה־תֹאמַ֣ר לָעָ֣ם הַזֶּ֡ה אֲשֶׁר֩ דִּבְּר֨וּ אֵלֶ֜יךָ לֵאמֹ֗ר אָבִ֨יךָ֙ הִכְבִּ֣יד אֶת־עֻלֵּ֔נוּ וְאַתָּ֖ה הָקֵ֣ל מֵֽעָלֵ֑ינוּ כֹּ֚ה תְּדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם קָֽטָנִּ֥י עָבָ֖ה מִמָּתְנֵ֥י אָבִֽי׃ יא וְעַתָּ֗ה אָבִי֙ הֶעְמִ֤יס עֲלֵיכֶם֙ עֹ֣ל כָּבֵ֔ד וַֽאֲנִ֖י אוֹסִ֣יף עַֽל־עֻלְּכֶ֑ם אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַֽאֲנִ֕י אֲיַסֵּ֥ר אֶתְכֶ֖ם בָּֽעַקְרַבִּֽים׃
֍ ֍ ֍
(ט) אף על פי שלא קיבל רחבעם את עצת הזקנים, מכל מקום הבין עתה רחבעם שלא יוכל לדחות לגמרי את בקשת העם, אלא יצטרך להסכים במקצת לתנאיהם, ולכן שינה את נוסח שאלתו, ולא שאל רק 'איך' להשיב לעם, אלא גם שאל על תוכן התשובה, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רחבעם, מָה אַתֶּם נוֹעָצִים וְנָשִׁיב דָּבָר אֶת הָעָם הַזֶּה, אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלַי לֵאמֹר הָקֵל מִן הָעֹל אֲשֶׁר נָתַן אָבִיךָ עָלֵינוּ.
(י) וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ, וכיון שלא היו יועצים חכמים, ושאל אותם רק מפני שגדלו עימו, לכן דיברו דברי שטות, לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ לֵאמֹר, אָבִיךָ הִכְבִּיד אֶת עֻלֵּנוּ וְאַתָּה הָקֵל מֵעָלֵינוּ, כֹּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם, קָטָנִּי עָבָה אצבעי הקטנה חשובה ביותר, כיון שאיני בא מכח עצמי, אלא כוחי בא מִמָּתְנֵי אָבִי – ממלכות שלמה אבי, ואם שלמה שהיה ראשון להנהגה זו יכל למלוך עליכם מלכות בלתי מוגבלת, כל שכן אני, שירשתי מאבי את המלוכה הבלתי מוגבלת ואני בא מכוחו, שאוכל למלוך עליכם כך.
(יא) וְעַתָּה, אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד, למרות שהיה הוא הראשון להנהגה זו, וַאֲנִי אוֹסִיף עַל עֻלְּכֶם, כי להוסיף על העול הקיים קל יותר מלהיות הראשון שמעמיס עול חדש. אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי שכוחי עדיף כיון שאני בא מכוחו, אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים.
