שיעור 8, ספר יחזקאל, פרק א, טו-טז

טו וָאֵ֖רֶא הַֽחַיּ֑וֹת וְהִנֵּה֩ אוֹפַ֨ן אֶחָ֥ד בָּאָ֛רֶץ אֵ֥צֶל הַֽחַיּ֖וֹת לְאַרְבַּ֥עַת פָּנָֽיו׃ טז מַרְאֵ֨ה הָאֽוֹפַנִּ֤ים וּמַֽעֲשֵׂיהֶם֙ כְּעֵ֣ין תַּרְשִׁ֔ישׁ וּדְמ֥וּת אֶחָ֖ד לְאַרְבַּעְתָּ֑ן וּמַרְאֵיהֶם֙ וּמַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֛ר יִֽהְיֶ֥ה הָֽאוֹפַ֖ן בְּת֥וֹךְ הָֽאוֹפָֽן׃

(טו) אחרי שראה ותיאר את מראה החיות המנהיגות את המרכבה, מתאר את מראה אופני המרכבה, וָאֵרֶא את הַחַיּוֹת, וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת לְאַרְבַּעַת פָּנָיו, כלומר, הגם שלכל חיה היו ארבע פנים, וכפי שהתבאר, מכל מקום היה אופן אחד בלבד לכל חיה, ומספר האופנים היה ארבעה, כמספר החיות עצמן (ולא כמספר פניהם). והאופנים הללו מרמזים גם לגלגלים שיש בעולם התחתון, שהם גלגל המזלות המחולק לארבעה חלקים, תקופות השנה המחולקות לארבע, ארבעת השינויים שיש בירח במהלך החודש, ארבעת החלקים שיש בכל יום (כי בכל שש שעות מנשבת רוח אחרת בעולם), וארבעת צדדי העולם, וכן נרמזים בכך ארבע המלכויות של הגויים שיש בעולם.

(טז) (עד עתה היתה השגתו בחיות ולמעלה מהן, שאלו דברים רוחניים לגמרי ואין שייכת בהם ראיית עינים ממש, ולכן אמר עליהם לשון 'דמות', כלומר, שכך נדמה לו בחזיונו, והשיג אותם לפי פעולתם. ואילו עתה בתיאור האופנים, שהם דברים מוחשיים וכפי שהתבאר שאלו הם גלגלי הכוכבים והמזלות, אומר עליהם לשון 'מראה'), מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם, כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ, שזו אבן טובה שמראיה כעין התכלת, שזהו הצבע שהעין רואה בו את השמים, וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן, וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן – כמו גלגל קטן הקבוע בתוך גלגל הגדול ממנו, כי בתנועה היומית הכללית הנראית מהארץ, נעים כל הכוכבים ממזרח למערב, אך בנוסף לכך יש לכל כוכב וכוכב מסלול משלו ממערב למזרח, ומסלול זה אינו קבוע ממערב למזרח, אלא נוטה גם לצפון ולדרום, עד שנראה שיש גלגל פנימי הקבוע בגלגל החיצוני, ומתוך כך נראים הכוכבים בכל צד.