שיעור 9, פרק ב, כא-כג

(כא) בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמָרְדֳּכַ֖י יוֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ קָצַף֩ בִּגְתָ֨ן וָתֶ֜רֶשׁ שְׁנֵֽי־סָרִיסֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ מִשֹּֽׁמְרֵ֣י הַסַּ֔ף וַיְבַקְשׁוּ֙ לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בַּמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵֽרֹשׁ׃ (כב) וַיִּוָּדַ֤ע הַדָּבָר֙ לְמָרְדֳּכַ֔י וַיַּגֵּ֖ד לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וַתֹּ֧אמֶר אֶסְתֵּ֛ר לַמֶּ֖לֶךְ בְּשֵׁ֥ם מָרְדֳּכָֽי׃ (כג) וַיְבֻקַּ֤שׁ הַדָּבָר֙ וַיִּמָּצֵ֔א וַיִּתָּל֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם עַל־עֵ֑ץ וַיִּכָּתֵ֗ב בְּסֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃

(כא) לפני שיבוא לספר על הצרה שבאה לישראל, מספר על הרפואה שהקדים להם ה', מלבד זאת שסיבב ה' שתהיה אסתר בבית המלך, עשה עוד שיציל מרדכי את המלך ממוות, ובכך מלמד שלא באה הצרה על ישראל כדי שיבוא עליהם העונש באמת, אלא כדי לעוררם לחזור בתשובה, ולכן הקדים ה' את ההצלות שתהיינה להם אם ייטיבו את מעשיהם, בדומה לרופא אומן הבא להקיז דמו של החולה, שמכין תחילה את הרפואות והדברים הנצרכים להשיב את נפש החולה לאחר מכן. בַּיָּמִים הָהֵם, וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, נעשה עוד דבר שלא כדרך הטבע, קָצַף – קנאו בגדולתו של מרדכי בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ, שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף, כיון שמרדכי היה יושב בכבוד ובנחת, והם היו צריכים לעמוד על רגליהם כדרך השומרים, ואף שאין שייכות כלל בין מרדכי, שהיה חשוב כאחד השרים, לבין סריסי המלך שתפקידם הוא לשמור על הסף, בכל זאת חרה אפם על כך, וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ, וזהו דבר שאינו מצוי, כי לפעמים השרים ירצו להרוג את המלך מתוך תקווה שאחד מהם ימלוך תחתיו, אבל סריסי המלך הפחותים שבודאי לא יגיעו לגדולה, ובודאי ייהרגו אם ייתפסו, למה להם לשלוח יד במלך אדיר שכזה.

(כב) וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי בדרך נס, וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, והגם שלא אמר לה לומר זאת בשמו, והיא היתה שומעת לכל דבריו, בכל זאת וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר את הדבר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי, וגם זה היה הכנה לנס (ובכך יש לימוד נוסף, שכשם שהצרה עצמה נגרמה בדרך הטבע מכך שישב מרדכי בשער המלך, ועל ידי זה ראה המן שאין מרדכי כורע ומשתחווה לו, כך גם ההצלה נגרמה מכך שישב מרדכי בשער המלך, ושמע את מזימת בגתן ותרש).

(כג) וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר, וַיִּמָּצֵא – מצאו ברשותם את הסם עצמו שעל ידו רצו להרוג את המלך, וגם זה אינו בדרך הטבע, כי בודאי הטמינו אותו היטב, וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ. וַיִּכָּתֵב הדבר בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וגם זה היה בהשגחת ה', שלא ישלם אחשורוש שכר למרדכי, אלא נשאר חייב לו הכרת הטוב, ונכתב הדבר 'לפני המלך', שהשגיח שיכתבו את הדברים לאמיתם, וכך לא היה הסופר יכול לזייף דבר בכתיבת המעשה, וגם נכתב הדבר בספר דברי הימים שנמצא תמיד לפני המלך ותחת ידו, ואין המשנה למלך יכול לשנות בו דבר (בשונה מספר 'דברי הימים' סתם, שנמצא תחת יד המשנה למלך, ובו נכתבים כל עניני המלכות, הטובים והרעים, ושם יכול המשנה למלך לכתוב כרצונו, ואם היה המעשה נכתב שם בודאי היה המן מוחקו).