שער הדאגה (א)
פרק עשירי – שער הדאגה
מידת הדאגה, היא מידה רעה ברוב ענייניה, והיא ניכרת על הפנים, כמו שנאמר (בראשית מ ו) 'וירא אותם והינם זועפים', ואמר אחד מן החכמים: איני מוצא כלל באנשי הנפשות העליונות סימן דאגה. הדואג על עניני העולם הזה להשיג מאומה, הוא מגונה מאוד, ודאגה זו אינה נמצאת כלל באנשים הבוטחים בה' ומאמינים בו. הדאגה והיגון הם מכלים הלב, והם חולי הגוף. והדאגה הרעה שבכל הדאגות היא שירדוף אחר העבירות, ובעת שלא ימצא כל חפץ לבו, אז הוא דואג ומצטער.
הדואג על עולם זה הוא רחוק מאוד מן התורה והמצוות והתפילה. לכן יחוש מאוד לתקן המידה הזאת, להסיר אותה ממנו. ואין צריך להאריך ברעתה, כי כל הטובות הבאות מן השמחה – הן היפוך הדאגה.
"לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר"
(משלי ב כ)
