יום רביעי
ו' סיון התשפ"ד

היום תשעה וארבעים יום שהם שבעה שבועות בעומר

יום רביעי
ו' סיון התשפ"ד

היום תשעה וארבעים יום שהם שבעה שבועות בעומר

חיפוש בארכיון

שער העצלות (ג)

השער הששה עשר – שער העצלות

העצל הוא רך הלבב, ואינו גולה למקום תורה. ועליו אמר שלמה המלך שבעה דברים. כיצד?

אומרים לעצל: 'רבך בעיר, לך ולמד תורה הימנו!' והוא משיב להם: 'מתיירא אני מן הארי שבדרך', שנאמר, 'אמר עצל, שחל בדרך'.

אומרים לו: 'רבך בתוך המדינה, עמוד ולך אצלו!' והוא משיב להם: 'מתיירא אני שלא יבוא ארי בתוך הרחובות', שנאמר 'ארי בין הרחובות'.

אומרים לו: 'הרי הוא דר אצל ביתך!' והוא משיב להם: 'הארי בחוץ', שנאמר 'אמר עצל ארי בחוץ, בתוך רחובות אֵרָצֵחַ'.

אומרים לו: 'הרי הוא בתוך הבית.' והוא משיב להם: 'ואם הולך אני ומוצא הדלת נעולה, אני צריך לחזור'.

אומרים לו: 'פתוחה היא', עדיין לא יקום העצל, שנאמר, 'הדלת תסוב על צירה, ועצל על מיטתו'. ולבסוף שלא יודע מה להשיב, אומר להם: 'אם הדלת פתוחה או נעולה – אני מבקש לישון מעט'. שנאמר, 'עד מתי עצל תשכב, מתי תקום משנתך'.

עומד ממיטתו ונותנים לפניו לאכול, והוא מתעצל לתת לתוך פיו, שנאמר, 'טמן עצל ידו בצלחת [-בכיסו], נלאה להשיבה אל פיו'.

והדבר השביעי שאמר שלמה המלך לגבי העצל הוא מה שנאמר במשלי 'מחורף, עצל לא יחרוש'. ואמר רבי שמעון בן יוחאי שפסוק זה עוסק במי שמחמת עצלותו לא למד תורה בנעוריו, המשולים לחורף, ורוצה ללמוד בזקנותו ואינו יכול, ועל זה נאמר בסיום הפסוק 'ושאל בקציר, ואין'.

ומשה רבנו עליו השלום אמר דבר גדול מכולם, שנאמר (דברים ל יד): 'כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו'. פירוש, רק הוצא דבר מפיך. ומי שמתעצל בזה, שלא יוציא דברים מפיו, אין לך עצלות גדולה מזו.

 

"לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר" (משלי ב כ)