תועליות הרלב"ג
והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו
֍ ֍ ֍
א. ללמדנו שהנבואה באה אל הנביא לתועלת העם שאליהם נשלח הנביא, ולכן אם לא יהיה צורך בנבואתו, כגון שיש נביא אחר יותר מושלם ממנו שיאמר את הנבואה לעם, לא תגיע אליו הנבואה אף על פי שגם הוא ראוי לנבואה, ולכן אמר הכתוב שהתנבא יהושע רק אחרי מות משה, כיון שבחיי משה לא הוצרכו ישראל לנבואת יהושע, כיון שכבר היתה להם נבואה מושלמת יותר על ידי משה רבינו.
ב. ללמדנו שראוי לתלמיד המבקש ללמוד את השלמות האנושית מהמלמד הראוי לכך, שיעמוד לפניו תמיד וישרתהו, כי אז יתכן לו ללמוד ממנו בכללות כל הדברים שירצה, הן מהפילוסופיה העיונית, או המדינית, או מהענינים התורניים, ולכן תמצא שתיאר הכתוב את יהושע לגבי נבואתו בכך שהוא 'משרת משה', כאילו יאמר שמחמת ששירת את משה הגיע אל דרגה זו של השלימות, והיה ראוי לנבואה.
ג. להודיע שהסיבה לכך שמשה רבינו לא עבר את הירדן היה חטא העם, והלימוד לכך הוא משני ענינים, א. שבפסוק שהתבאר בו שרק אחרי שמת משה רבינו אמר ה' ליהושע לעבור את הירדן, ומבואר מכך שלא הסכים ה' שיעבור משה את הירדן, בפסוק זה עצמו כינה אותו ה' 'משה עבדי', כדי ללמד שהמניעה להכנס לארץ ישראל לא היתה מחמת חטאו, וכמו שנאמר 'גם בי התאנף ה' בגללכם' וגו' (ואף על פי שאמרה התורה שדבר זה היה כעונש על אשר מרו את פי ה' לבלתי הקדישו בענין מי מריבה, אין זו סתירה, כי יתכן שאם היו מקדישים את שם ה' לעיני כל ישראל ומגבירים בהם את האמונה, היו ראויים ישראל לכך שמשה רבינו ינחיל להם את הארץ). ב. כפי שיתבאר להלן התעצל יהושע בהורשת הארץ לעם ישראל, והיה הדבר בסיבה מאת ה' כדי לנסות את ישראל בגויים שנשארו בארץ, האם ישמרו ישראל את דרך ה', ואם היה משה רבינו מנחיל את הארץ לישראל היה משתדל בזה בחריצות יותר, כפי שעשה לסיחון ולעוג, שלא השאיר להם שריד במעט מהזמן.
ד. ללמדנו, שראוי למי שנמצא בזמן טוב עבורו, שישתדל לעשות את הדברים בזריזות, ולא יתעצל בזה, כי לא ידע אם הימים הבאים יהיו טובים כאלה, או שמא יפרידהו המות, ולכן אחר שייעד ה' ליהושע, וכבר היה עמו כאשר היה עם משה, עד שאמר לו שלא יתיצב איש בפניו, הזהירו שיעשה זה בזריזות כדי שתשלם על ידו ירושת הארץ לישראל. ואף על פי שידע ה' שיתעצל יהושע בזה, כפי שאכן אירע לבסוף, עם כל זאת הזהירו שישתדל בזה בחריצות, כי הדבר נקבע לפי הבחירה האנושית, ולכן אמר לו 'חזק ואמץ כי אתה תנחיל' וגו'.
ה. להודיע כי ההתמדה בעיון בתורה התמימה, וההימשכות אחריה היא הסיבה לכך שיצליחו דרכי האדם, ועל ידי זה יגיע לשלימות העיון, שהיא הסיבה להצלחת בני האדם. ולכן אמר 'רק חזק ואמץ מאד לשמור לעשות ככל התורה וגו' כי אז תצליח ואז תשכיל', כאילו התחכם ה' להטיב את ישראל בענין ירושת הארץ באופן שיהיו ראויים לכך שתגיע אליהם ירושת הארץ באופן שלם.
ו. ללמדנו שמי שיצטרך לעשות דבר מסוים כדי להשיג תועלת מסוימת, ויכול הוא לעשות את אותה הפעולה באופן שישיג על ידה תועליות נוספות, עליו לעשות כן, ובפרט אם על ידי העשיה בדרך זו תישמר יותר התועלת העיקרית של מעשהו. ולכן כשהוצרך יהושע בן נון להכרית את מי הירדן, כדי שיעברו ישראל בקלות וללא סכנה, הוסיף לחבר לכך תועליות נוספות, א. שהודיע להם שבעוד שלשה ימים יעברו את הירדן, כדי שיספיקו באותם ימים להכין צידה לדרך ארוכה זו. ב. הודיע להם מתחילה שיארע להם נס זה, ועל ידי כך נוספה לישראל האמנה ביהושע בן נון, כשיראו שהתקיים מה שאמר להם. ג. הודיעם שעצירת זרימת מי הירדן תהיה כשינוחו בירדן כפות רגלי הכהנים הנושאים את ארון הברית, וכשיעלו הכהנים מן הירדן ישובו המים לאיתנם, ועל ידי זה גרם להם להתקרב יותר לעבודת ה', כי ראו שהוא העושה את הנפלאות הגדולות הללו, ועל ידי זה יירשו את הארץ באופן מושלם. ד. כדי לפרסם את הנס הקים יהושע את שנים עשר האבנים מתחת כפות רגלי הכהנים, כדי שיזכרו ישראל את הנס לעולם, ויאריכו ימיהם בארץ הטובה. ה. עשה יהושע את המופת הזה ביום, כדי שייראוהו כל מלכי האמורי והכנעני אשר בעבר הירדן, וימס לבבם מפני בני ישראל, ועל ידי זה יגיעו בקלות יותר אל הנצחון. והזכיר הכתוב שעשה כן יהושע כפי שציוהו משה (פרק ד' פסוק י'), כי משה רבו ציוהו לעשות את הדבר באופן המושלם.
ז. ללמדנו, שכאשר רוצה אדם להציל איש מיד הרודפים אותו, שיסביר פניו לרודפים ויראה להם כאילו גם הוא חושב כמותם ורוצה לסייע להם לתופסו, כי על ידי זה יסמכו עליו הרודפים, ויוכל לחבל תחבולות להציל את הנרדף. ולכן כששלח מלך יריחו אל רחב הפונדקית שתוציא האנשים אליו מבני ישראל, דיברה באופן שנשמע ממנו שרצונה לסייע להם לרדוף אחריהם, ונתנה להם עצה לרדוף אחריהם מהר כי ישיגום, ועל ידי זה האמינו לדבריה יותר, והצליחה להציל את המרגלים, כפי שרצתה.
ח. ללמדנו שכאשר רוצה אדם להציל איש מיד רודפיו בדרך הנזכרת, שמעמיד פנים כאילו גם הוא רוצה לסייע לרודפים, שיזהר שלא לומר שקרים שייתפס בהם, ולכן לא הכחישה רחב לומר שלא באו אליה האנשים כלל, כי בקלות יוכלו לגלות ששיקרה וכבר לא יאמינו לדבריה כלל, אלא אמרה את דבריה באופן שלא יוכלו להוכיח ששיקרה, ולכן גם אמרה שיצאו מביתה בזמן שסגרו את השער בחושך, כדי שגם אם יגלו אותם תוכל לומר שמחמת החושך והבלבול לא ראתה היטב מי מהם יצא, או שהיה נדמה לה שיצאו שניהם ובאמת יצא רק אחד, וכיוצא בזה.
ט. כאשר באה סכנה לכמה בני אדם, ראוי שיהיה כל אחד במקום אחר, כדי שאם ייתפס האחד יוכל חבירו לברוח, ולכן הטמינה רחב כל אחד מהמרגלים במקום אחר, כדי שגם אם ייתפס האחד, יינצל השני.
