והוא רחום
חוּסָה ורחם יְהֹוָה עַל עַמֶּךָ ישראל, וְאַל תִּתֵּן את ישראל שהם נַחֲלָתְךָ שבחרת בהם להיות שלך לדורי דורות, שיהיו לְחֶרְפָּה ולבזיון לִמְשָׁל בָּם גּוֹיִם – שיהיו הגוים שָֹמִים אותם למשל ולדמיון לדבר מבוזה (-כשיבא מכה רעה על אדם, יאמרו זו דומה למכת פלוני, רש"י דברים כח, לז); לָמָּה יֹאמְרוּ עליהם בָעַמִּים: אַיֵּה נָא – איפה הוא עתה אֱלֹהֵיהֶם, למה אינו בא להושיעם.
אמנם יָדַעְנוּ יְהֹוָה כִּי חָטָאנוּ לפניך – ומצד עצמנו איננו ראויים לישועה, וְאֵין מִי אשר יַעֲמֹד וימליץ בַּעֲדֵנוּ – שתושיענו בזכותו, אֶלָּא רק שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הנקרא עלינו (-שבחרת בָּנוּ להיות לך לעם) הוא יַעֲמָד לָנוּ – להגן עלינו בְּעֵת צָרָה (-שלא יאמרו הגוים מבלתי יכולת ה' להושיע לעמו). יָדַעְנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים טובים לבקש בזכותם, לכן מתחננים אנו לפניך, אנא צְדָקָה (-לפנים משורת הדין) עֲשֵׂה עִמָּנוּ והושיענו לְמַעַן שְׁמֶךָ (-שיתגדל ויתרומם בעת ישועתנו).
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים שלו (-שאין רחמים גדולים כמוהם, רד"ק), כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן יתגדל ויתרומם שְׁמֶךָ הנקרא עלינו.
