ה'דל' הגדול ביותר הוא הדל בדעתו, כמו שאמרו חז"ל 'אין עני אלא בדעת', יש שהוא דל בדעה רוחנית ומחמת כן עושה עבירות, ומצוה גדולה להחזירו בתשובה ולהעמידו על דרך אמת, וזכות זו גדולה עד מאד. ויש שהוא דל בדעת בעניני העולם, שאינו יודע כיצד לנהוג, ומחמת כן הוא מקלקל את עסקיו, ולעיתים אף מתבזה בעיני בני אדם, ומצוה להשכילו וללמדו דעת.
ויתבונן כל אדם, אילו היה לו בן בעיר אחרת, שאינו יודע לכלכל דרכיו בדעת, כמה היה רוצה שיהיה שם אדם שידריך את בנו בדרך ישרה ובדעה נכונה, וכך יעשה אף הוא לחבירו הזקוק לכך. וכל זה הוא בכלל 'ואהבת לרעך כמוך', וכמו שכתב הרמב"ם בביאור מצוה זו, שיהא אדם חס על ממון חבירו כשם שהוא חס על ממון עצמו, ויהא חס על כבוד חבירו כשם שהוא חס על כבוד עצמו.
