דיני מצוות הלואה / פרק ג
א. מצוה זו, להלוות ממון לזקוקים לכך, נוהגת עם כל אדם, בין אם מבקש ההלואה הוא עני או עשיר, איש או אשה, גדול או קטן (והיינו על ידי אפוטרופוס וכדומה, שלא יבוא המלוה לידי הפסד), שנאמר 'אם כסף תלוה את עמי', כל מי שהוא בכלל 'עמי'.
ב. גם מי שפקר באחת המצוות לתאבון, עדיין בכלל ישראל הוא, כל זמן שהוא מאמין בי"ג עיקרי הדת, ומצוה לרחם עליו ולגמול עמו חסד בעת דחקו. אך אם הוא יודע שהוא זקוק למעות לדבר איסור, בודאי אסור ליתן לו, והנותן לו נקרא מסייע בידי עוברי עבירה.
