יב. אף על פי שצריך לומר 'והערב' בוא"ו, עם כל זה שתי ברכות הן, ועונין אמן אחר ברכה הראשונה. וקודם 'והערב' לא ילמוד לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה, בלתי ברכת התורה. ולפסוק דין בלא טעם, מותר, אבל אם יאמר טעם – אסור. וכן לכתוב דברי תורה, או לשמוע, גם כן אסור בלא ברכת התורה, אבל הרהור – מותר. ויש אומרים, הא דהרהור מותר היינו אם יהרהר בלבו בלבד, בלתי עיון בספר. ונשים גם כן מברכים ברכת התורה. ואם ישן ביום על מטתו שינת קבע, יש מחלוקת אם נחשבת השינה 'הפסק', וצריך לברך, או לאו. ומשום דספק ברכות להקל, יברך בלי שם ומלכות, ויהרהר שם ומלכות בלבו.
מי שחטפתו שינה בתוך ברכת השחר, אז כל ברכה שהוא מסופק בה אם בירך או לאו, לא יברך מספק, ואפילו אם הוא מסופק בברכת התורה. ועל כל פנים יברך בלי שם ומלכות, ויהרהר שם ומלכות בתוך הברכה. ואם שכח ולא בירך ברכות השחר קודם תפלה, יברך אחר התפלה, חוץ מברכת "המחזיר נשמות", דנפטר בברכת מחיה המתים, וחוץ מברכת התורה, שנפטר באהבת עולם:
