א. כל אכילה ושתיה המעולה יותר מצד הבירור הנעשה בה תקנו בה ברכות יותר, לכך אכילת הלחם שהיא מעולה יותר במלאכת הבירור תקנו לפניה שתי ברכות, שהם על נטילת ידים, והמוציא. ולאחריה חמש ברכות שהם ארבע של ברכת המזון, ואחת של הכוס.
ואכילה של שבעת המינין, כשאוכל מיני מזונות או פירות העץ דחמשה מינין, הואיל ואינה מעולה אכילה זו כאכילת הלחם הגמור, לא תקנו בה אלא ברכה אחת באחרונה, אך היא מעין שלש ברכות דברכת המזון.
ואכילה של פירות דשאר אילנות או פירות האדמה ובשר ודגים וכיוצא, שהיא גרועה מאותה אכילה של שבעה המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, לא תקנו בהם ברכה מעין שלש, אלא ברכה של בורא נפשות:
לכן חמשה מיני פירות שהם משבעה המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, אם אכל מהם כזית, שהוא תשעה דרהם, מברך לאחריה ברכה מעין שלש, שהיא על העץ ועל פרי העץ וכו', וחותם ונודה לך ה' אלהינו על הארץ ועל הפירות ברוך אתה ה' על הארץ ועל הפירות.
וחמשה מינים אלו שגדלו בארץ ישראל עצמה, בין אם אוכלם בארץ ישראל בין אם אוכלם בחו"ל, חותם ונודה וכו' על הארץ ועל פירותיה, ברוך אתה ה' על הארץ ועל פירותיה.
ואם אוכל מיני מזונות שגדלו בארץ ישראל עצמה, חותם על הארץ ועל מחיתה ועל כלכלתה.
וכן הוא הדין ביין, אחר ששתה כשיעור שצריך ברכה מעין שלש, על היין של חו"ל יחתום ונודה לך ה' אלהינו על הארץ ועל פרי הגפן, ברוך אתה ה' על הארץ ועל פרי הגפן. ועל יין של ארץ ישראל יחתום ונודה וכו' על הארץ ועל פרי גפנה, ברוך אתה ה' על הארץ ועל פרי גפנה:
