ט) כיצד, הקומץ, או הלבונה, והאימורין, והעולה, ומנחה הנשרפת, והנסכין, שכל אלו מוקרבים בשלמותם, שחסרו מקצתם בפנים והקריב שאריתן בחוץ, פטור, שהרי נאמר בענין זה של שחוטי חוץ 'לעשות אותו', ללמד שרק על השלם הוא חייב, ואינו חייב על החסר. הוציאו מהמקדש שלם, וחסר בחוץ, והעלהו, הרי זה ספק, לפיכך אינו לוקה.
י) העלה בחוץ אבר שאין בו כזית בשר, והיה העצם משלימו לכזית, חייב, מפני שהוא מחובר לבשר. היה מלח משלימו לכזית, הרי זה ספק, לפיכך אינו לוקה. ועולה ואימוריה, מצטרפין לכזית, שהרי כולה עולה כליל.
