א. מתחילים ללמוד הלכות פסח שלשים יום קודם לפסח, וכן ביום טוב עצמו יש ללמוד את ההלכות הנוגעות לאותו יום טוב. (שו"ע ומשנ"ב סי' תכ"ט). יש אומרים שבכל יום טוב הדין כן, ויש אומרים שרק בפסח – כיון שיש בו הלכות מרובות – מתחילים שלשים יום קודם, ואילו בשאר ימים טובים די ללמוד את הלכותיהם כמה ימים קודם. (שם)
ב. אין אומרים 'תחנון' בכל חודש ניסן, ואין מתענים בו (לדעת השו"ע האיסור הוא להזכיר את התענית בציבור, ולדעת הרמ"א אף לא תענית יחיד, ואפילו לא יארצייט), מלבד 'תענית חלום', ומלבד 'תענית בכורות' בערב פסח. (שו"ע ומשנ"ב סי' תכ"ט). והטעם לכך, כיון שבא' בניסן הוקם המשכן, ומאותו יום הקריבו הנשיאים את קרבנותיהם במשך שנים עשר יום, ולכל אחד היה אותו יום של הקרבה כמו 'יום טוב', ואחר כך יש את ערב פסח ואת שבעת ימי הפסח, וכיון שיצא רוב החודש בקדושה, נוהגים קדושה בכולו. ויש אומרים שלעתיד לבוא יבנה בית המקדש ביום טוב של פסח, ו'חנוכת הבית' תהיה בשבעה ימים שאחרי הפסח, ולכן נוהגים קדושה גם בימים אלו, על שם העתיד. (שם וכה"ח שם)
