במצבו של האדם בעולם הזה
א. במצבו של האדם בעולם הזה ייבחנו שני ענינים, תכונת עצמו של האדם בחלקיו והרכבתם, והמקום אשר הוא מושם בו, בכל מה שמתלווה אליו.
ב. בבחינת האדם עצמו, הנה כבר זכרנו איך הוא מורכב אחד שהורכבו בו שני הפכים, והיינו הנשמה והגוף. ואולם, הנה אנחנו רואים בעינינו, שהחמריות ראשוני בו, ותולדותיו חזקות בו מאד. כי הנה, מיד אחר לידתו, כמעט כולו חומרי, ואין השכל פועל בו אלא מעט, וכפי התגדלו ילך השכל הלוך וחזק, בכל אחד כפי עניניו, ועל כל פנים לא תסור החומריות מלמשול בו ומלהטות אותו אל עניניה, אלא שאם יגדל בחכמה, וילמד בה, ויתחזק בדרכיה, הנה יתאמץ לכבוש את טבעו, ולא ישלח רסן תאוותיו מידו, ויתעצם ללכת בהליכות השכל. ואולם פנימיות הענינים האלה שאנו רואים, הנה הוא, שבמציאות החומר ועצמותו נמצא העכירות והחושך בטבע, והוא מציאות רחוק מאד והפכי לכל מה שהוא הענין באמת, לקרבים אל הא-ל יתברך שמו ומתדבקים בקדושתו, והנשמה עצמה, אף על פי שבעצמה היא זכה ועליונה, הנה בהכנסה בגוף החומרי, והסתבכה בו, נמצאת גרושה ודחויה מענינה הטבעי אל ענין הפכי לו, וכבושה בו בכח מכריח, לא תוכל לצאת ממנו אלא אם כן תתאמץ בכח חזק מן הכח המכריחה.
