במצבו של האדם בעולם הזה
המשך ז: אכן, מה שהאדם משתמש מן העולם לצורכו, הנה צריך תחילה שיהיה מוגבל בגבול רצונו יתברך שמו, דהיינו, שלא יהיה בו דבר ממה שמנעו ואסרו הא-ל יתברך שמו, ושלא יהיה אלא הראוי לבריאות הגוף וקיום חיותו על הצד היותר טוב, ולא כפי נטיית החומר ותשוקתו למותרות, ויהיה הכוונה בו להיות הגוף מוכן ומזומן לשתשתמש ממנו הנשמה לצורך עבודת בוראו, שלא תימצא לה עיכוב בהעדר הכנתו וחולשתו. וכשיהיה האדם משתמש מן העולם על הדרך הזה, הנה ימצא התשמיש ההוא בעצמו פועל השלימות, כמו שזכרנו, ויקנה בו מעלה אמיתית, כמו שיקנה במעשה כל המצוות כולן, כי גם זה מצוה עלינו, לשמור את גופינו בהכנה הגונה, לשנוכל לעבוד בו את בוראנו, ונשתמש מהעולם לכוונה זו ולתכלית זה כפי המצטרך לנו, ונמצינו אנחנו מתעלים במעשה הזה, והעולם עצמו מתעלה בזה, בהיותו עוזר לאדם לשיעבוד את בוראו יתברך שמו.
